מדע בצלחת

מזה אלפי שנים מוכרות הסגולות הרפואיות של הדבש, גם כחומר מזון וגם כחומר מחטא. למשל, מנהג ותיק הוא למרוח אותו על פצעים כדי למנוע זיהומים. בימינו, עם העלייה במספר מיני החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה, עולה גם חשיבות הבנת המנגנונים האנטי-בקטריאליים בדבש. בעבר זוהו חלק מהחומרים נוגדי החיידקים בדבש, ובפרסום מיולי 2010 איפיינה קבוצת מחקר הולנדית את הרכיבים הפעילים בדבש במלואם. באפריל 2011 פרסמה קבוצה בריטית שדבש יכול אף להפוך על-פיה את העמידות לאנטיביוטיקה. להמשיך לקרוא ←

פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. לרשימת הפתגמים האכילים.

ריקבון מתפשט מהר. גם אם יש רק תפוח רקוב אחד בערימה של תפוחים טובים, הריקבון יעבור עד מהרה אל שאר התפוחים. מכאן, בהשאלה: אדם אחד שמתנהג באופן לא הגון ולא ישר גורם להטלת דופי גם בשאר האנשים שבקרבתו, במקצועו, או בחוגו.

הביטוי קיים גם באנגלית:  One rotten apple spoils the whole barrel \ bushel \ bunch.

ריקבון הוא המשכו של תהליך ההבשלה, תהליך שמתחיל הפרי על-מנת להפיץ את זרעיו. בתהליך זה רקמות הפרי מתרככות ומאפשרות לזרעים להשתחרר. כמו-כן, תכולת הסוכר בפרי עולה, כדי  לפתות ציפורים ויונקים לאכול אותו.

להמשיך לקרוא ←

לפי אמרה ידועה באנגלית, אכילת תפוח ליום מרחיקה את הרופא, כלומר, שומרת על הבריאות (an apple a day keeps the doctor away). כעת מקבלת אמונה עממית זו גם גושפנקא מדעית.

במחקר שנערך באוניברסיטת מדינת פלורידה ופורסם במרץ, חילקו החוקרים 160 נשים בגילאי 45-65, בתקופת המנופאוזה, לשתי קבוצות. חברות קבוצה אחת התבקשו לאכול יום-יום במשך שנה תפוחים מיובשים, בעוד שחברות הקבוצה השניה התבקשו לאכול יום-יום שזיפים מיובשים. דגימות-דם ובדיקות נוספות נאספו מהמשתתפות במחקר לפני ההשתתפות וכעבור 3, 6 ו- 12 חודשים.

התוצאות היו מפתיעות. כבר לאחר 6 חודשים נצפתה אצל אוכלות התפוחים ירידה של 23% ברמת הכולסטרול LDL (הכולסטרול ה"רע"). לא זאת בלבד, אלא שבתום השנה גם עלתה אצלן רמת ה- HDL (הכולסטרול ה"טוב"), ב- 4%. כמו-כן נצפתה ירידה ברמת יצירת חומרים נוספים, העלולים להזיק ללב. במקביל, נשים אלה גם ירדו במשקל, מבלי ששינו את הרגלי התזונה שלהן, אולי הודות לפקטין המשביע שבתפוחים.

אל דאגה: גם אוכלות השזיפים יצאו ברווח. נמצא שאכילת כ- 10 שזיפים ביום לא רק שמונעת בריחת סידן, אלא יכולה אף להפוך על פיו תהליך בריחת סידן שהחל.

שנה טובה, טעימה ובריאה!

פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. לרשימת הפתגמים האכילים.

הביטוי "התפוח לא נופל רחוק מהעץ" מתייחס לדמיון שבין צאצאים (התפוחים) להוריהם (העץ). הכוונה בעיקר לדמיון בתכונות, בהתנהגות, או בהשקפת עולם, ולא בהכרח לדמיון חיצוני.

הפתגם מתאר מציאות פשוטה: פירותיו הכבדים והבשלים של עץ התפוח נושרים ארצה ושם נאכלים על-ידי בעלי-חיים, שמפיצים את זרעי הפרי. כלומר, תפוחים אכן נופלים לא רחוק מן העץ.

אל העברית הגיע הביטוי ככל הנראה מיידיש: "דער עפל פאלט נישט ווייט פון בוים", ואליה הגיע, מן הסתם, מגרמנית: Der Apfel fällt nicht weit vom Baume (וכיום מקובל Der Apfel fällt nicht weit vom Stamm, התפוח לא נופל רחוק מהגזע). התיעוד המוקדם ביותר בכתב בגרמנית הוא משנת 1554, ומשפה זו נפוץ גם אל שפות אירופאיות אחרות כמו הולנדית, אלבנית, דנית, אסטונית, הונגרית וצרפתית.

פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. לרשימת הפתגמים האכילים.

"עונת המלפפונים" הוא כינוי לשיא הקיץ, עונה שבה רוב האנשים בחופשה או בפגרה, ונדמה שהאירועים המסעירים ביותר קשורים לקצב צמיחת המלפפונים. הביטוי נפוץ בעיקר בתחום התקשורת ובייחוד בתחום חדשות הספורט, שכן בעונה זו לא מתקיימים משחקי ליגת כדורגל או אירועי ספורט מרכזיים אחרים.

קיימות מספר השערות לגבי מקור הביטוי. לפי אחת מהן, מקורו בביטוי הגרמני או ההולנדי "עונת המלפפונים החמוצים", הקיים גם בדנית, נורבגית, הונגרית ופולנית, ומרמז על עונה עסקית חלשה, בה מתקיימים בעלי-מקצוע כמו חייטים בעיקר על מלפפונים חמוצים.

השערות נוספות הן שהביטוי הגיע אל העברית מיידיש: ראומה יצחקי, היועצת הלשונית של הרשות השניה, מספרת כי בראשית חודש אב של שנת 1887 הופיעה בעיתון "הצפירה" רשימה בעלת הכותרת "עת האבטיחים", או ביידיש: גורקען צייט, זמן המלפפונים, בה כותב המחבר: "לעת כזאת רבים יוצאים לנוח… והמעשים המתחדשים הולכים ומתמעטים…" הקישור בין אבטיחים למלפפונים מוסבר בפרשנות לפיה האבטיחים אליהם התגעגעו בני-ישראל במדבר, הם בעצם מלפפונים.

נדמה כי השנה הקיץ הוא דווקא בסימן אחר (עונת העגבניות הרקובות?).