פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. לרשימת הפתגמים האכילים.

פירוש "שאר ירקות" הוא עניינים שונים, וכולי, ועוד, כלומר, נושאים נוספים, שאינם מוזכרים במפורש ואינם העיקר.

הביטוי מופיע בארבע הקושיות בהגדה של פסח, בהקשר מילולי: שבכל הלילות אנו אוכלים מגוון ירקות, ובליל-הסדר מרור.

לפי מילון אבן שושן, זו לשון הלצה ל"דברים שונים, כל מיני עניינים". לפי אתר ניבונכון של נעמן אופיר, אותם עניינים הם בעלי חשיבות פחותה: "כל מיני נושאים החשובים פחות מהנושא העיקרי".

בספרו "שמאלץ", המביא מתכונים מן המטבח המזרח-אירופאי בהקשרם ההיסטורי, מספר שמיל הולנד על גלגולו של פירוש הביטוי מן ההגדה לשפת הדיבור:

"הפולנים חייבים לא מעט לנסיכה בונה ספורזה ממילאנו. בתחילת המאה ה-16, כשנישאה למלך זיגמונד הראשון, נתכרכמו פניה נוכח דלותו של המטבח הפולני. מיד החליטה לעשות מעשה והביאה עמה פמליה של טבחים מאיטליה. אלה הביאו איתם חומרי גלם חדשים (ירקות, למשל) וטכניקות בישול לא נודעות. כך הגיעו לפולין הכרובית והכרוב, הקולרבי ושאר ירקות השורש הקרויים בפולין עד עצם היום הזה "ירקות איטלקיים". ירקות השורש, ביניהם גזר, סלרי, לפת, שורש פטרוזיליה וצנון … היו הכוכבים העיקריים משום שניתן היה לאחסן אותם לימות החורף במרתפים או בבורות מדופני קש…. חסה וכרוב היוו חלק ניכר מהתפריט, בעיקר במצב מבושל או כבוש.
היהודים הפולנים התרשמו פחות מהישגי הנסיכה וחידושיה. על מעמדם הנמוך יחסית של הירקות במטבחיהם ניתן ללמוד מהביטוי "שאר ירקות" (בהברה אשכנזית יש לומר: שאר ירוקס), המתאר עניינים זניחים".