נצרים

בשנות החמישים, נכחד כליל זן הבננות גרוס מישל (Gros Michel) על-ידי פטריה מסוג Fusarium oxysporum f. sp. Cubense (Foc) . פטריות Foc חיות באדמה וגורמות ל"מחלת פנמה", או כימשון פוסריום (Fusarium wilt), שגורמת לריקבון ומוות של עצי הבננה. למרות שזני ה- Foc מתפשטים לאט, כמעט בלתי אפשרי לסלק אותם מהאדמה גם עשרות שנים לאחר מות צמחי הבננה. גרוס מישל היה זן הבננות העיקרי שגודל ליצוא מהמאה התשע-עשרה ועד לשנות ה- 1950. בעקבות הכחדתו, פותח זן בננות חדש, עמיד לפטריה Foc, בשם קבנדיש. כעת, מדווח העיתון Nature, מתברר שגם לקבנדיש קם אויב, פטריה מזן אחר של Foc, בשם Foc Tropical Race 4 (Foc-TR4).

ברחבי העולם מגדלים כל שנה 150 טונות של בננות למאכל ולבישול (פלנטיין), רובן הגדול במטעים משפחתיים קטנים, לייצור מקומי. מתוכן, שוק הבננות לייצוא, שמגלגל ביליוני דולרים, מהווה 13% מסך-כל הגידולים. מקורן של 80% מהבננות לייצוא, רובן מזן קבנדיש, באמריקה הלטינית והקריביים. מכאן החשש הגדול שהפטריה Foc-TR4, שזוהתה לראשונה באסיה ב-1992, תתפשט ותגיע לאיזורים אלה. בינתיים היא התגלתה בצפון אוסטרליה, ובנובמבר דווח על הימצאותה בירדן ובמוזביק.

בירדן מגדלים בננות קבנדיש בעיקר בעמק הירדן. במאמר שהתפרסם ב- 4.11.13 דווח ש- 80% מהגידולים בעמק הירדן של ירדן נגועים בכימשון פוסריום, ו – 20-80% במטעים אחרים הם נגועים. בישראל רוב הבננות מגודלות בבקעת הירדן, והזנים הנפוצים הם  קבנדיש ננס, זיו (נקרא גם וויליאמס או קבנדיש ענק) וגרנד ניין (grand nain).

מבחינה בוטנית, הבננה מוגדרת כעשב, כיוון שאין לה גזע כמו לעצים. האשכולות נישאים על גבעול מעובה שנקרא גזעול, הלחם של "גזע" ו"גבעול". פרי הבננה אינו מכיל זרעים, והצמח מתפתח מקנה-שורש תת-קרקעי, הקרוי "עיקר", ומתרבה באמצעות נצרים, ענפים הצומחים מקנה השורש.

שיטת הריבוי המקובלת כיום בתחום גידול הבננות, שמגנה על הצמחים מפני מזיקים ומחלות, היא באמצעות תרביות רקמה המגודלות בסביבה סטרילית. בשיטה זו מעבירים קטע מרקמת הנצר למצע מזון מלאכותי בתנאים מבוקרים של טמפרטורה, לחות, תאורה וחומרי מזון. כך ניתן לקבל, מקטע הרקמה המקורי, מספר רב של צמחים זהים, נקיים ממחלות ומזיקים. רוב תעשיית הקבנדיש משתמשת היום בתרביות רקמה, שכאמור, מייצרות צמחים נקיים מפתוגנים. אולם, ברגע שהפטריה מגיעה אל קרקע המטע, קשה להפטר ממנה.

כחלק מהנסיונות השונים להתמודד עם נזקי הפטריה, מנסים מדענים להיעזר בבננת הבר האסייאתית Musa acuminate malaccensis, שהגנום המלא שלה פורסם ב- 2012. כיוון שבננה זו ככל הנראה עמידה לפטריות ה- Foc, חוקרים מנסים להכניס את הגנים העמידים שלה לתוך הזן קבנדיש, בעזרת שיטות של הנדסה גנטית. הזן הטרנסגני שהתקבל נמצא בניסויי שדה באוסטרליה כבר 18 חודשים, באדמה נגועה. התוצאות עדיין חלקיות, אך עד כה הן נראות מעודדות.