כמה כיף לאכול בקיץ גלידה. קרה, רכה, אוורירית, נמסה בפה. עשויה מחומרים מהסביבה, כמו שמנת, קרח ופירות, ערבוב עם הרבה אוויר, ומתקבלים עננים קלילים ונימוחים. ומה עושה מי שמתגורר באיזור הארקטי? אוכל גלידה גם הוא. קרה, רכה, אוורירית, נמסה בפה. הגלידה האסקימוסית עשויה גם היא מחומרים מהסביבה. במקום שמנת, שומן אייל צפון ושמן כלבי ים. במקום קרח, שלג. מוסיפים פירות יער מקומיים והרבה אוויר, והנה קינוח מוצלח וטעים.

הגלידה האסקימוסית, אוגודאק (akutuq) היא מאכל מסורתי שהכינו מאות שנים בני האינופיאק (Inupiaq) והיופיק (Yupik), האינואיטים תושבי אלסקה וקנדה. למאכל וריאציות רבות, אך הרכיבים הבסיסיים הם שומן מוצק, כמו שומן אייל צפון, דוב או כבש המושק, שמן נוזלי, כמו שמן כלבי ים או לוויתנים, ורכיב שנותן טעם – צמחי, כמו פירות יער, או חלבוני, כמו דגים מיובשים. המתכונים משתנים בהתאם למצאי המקומי, למשל, בפנים היבשת הכינו את הגלידה משומן אייל צפון ומדגי מים מתוקים, בעוד שקרוב לחוף השתמשו בדגי מים מלוחים ושמן כלבי ים. השגת המצרכים לא היתה קלה, ורכיבים מסוימים הוחלפו באחרים בירידים שנערכו מדי פעם, בסחר חליפין.

ההכנה כולה נעשתה ביד. על הכנת המעדן הופקדו, באופן מסורתי, הנשים. הן נהגו לחתוך את השומן לפיסות קטנות, למעוך ולרכך אותו ולחמם אותו באצבעותיהן. לעתים נהגו ללעוס את השומן על-מנת לרכך אותו, מה שתרם לגלידה טעם לוואי של טבק אם הטבחית נהגה לעשן מקטרת. ערבוב ארוך של השומן הכניס לתוכו הרבה אוויר והגדיל את נפחו פי-3. בשלב הבא, הוסיפו, מעט מעט, שומן כלב ים, להגדלת האווריריות, ולבסוף את הפירות או הטעמים האחרים. בסופו של דבר, נפח המאכל גדל פי-6, ומרקמו חלק, משיי וחמאתי. בהתאם לרכיבים הזמינים, היו גרסאות שנשמרו זמן רב ואחרות שהיה צריך לאכול מיד. אם התוספת היתה בשר מיובש, המנה שהתקבלה היתה דחוסה ועתירת חלבונים ושומן, והיוותה צידה לדרך מזינה במסעות הארוכים של הציידים במרחבי השלג, בטמפרטורות מקפיאות. חברי המשלחות שיצאו לגלות את הקוטב הצפוני, ולאחר מכן, הדרומי, למדו מהמקומיים והצטיידו גם הם בגלידה אסקימוסית מזינה.

כמו במקומות רבים, גם בחוג הארקטי הולכת ונעלמת מסורת הכנת המאכלים "של פעם", כולל הכנת האוגודאק. בשנים האחרונות נעשים נסיונות לשמר ולהעביר לדורות הצעירים את הידע והטעמים, תוך התאמות לזמננו – היום מקובל להכין את הגלידה הזו עם שמן צמחי ובעזרת מערבל חשמלי, ולהמתיק את האוגודאק בסוכר.

גם אם הגירסאות המודרניות שונות משהו מאלה הקלאסיות, הכנת מאכלים מסורתיים קושרת את בני הדור הנוכחי אל עברם ומורשתם, ואולי גם מזכירה כמה קל לנו היום עם חשמל ושפע מזון בסופר, לעומת הקשיים הרבים עימם נאלצו להתמודד הדורות הקודמים כדי לשרוד – מול רעב ומול איתני הטבע, ומאירה לנו את חשיבות תיעוד וזכירת מסורות העבר.

* לקריאה נוספת, ראו מאמרה של זונה ספריי סטארקס בעיתון ה"סמית'סוניאן". ספריי סטארקס חייתה באלסקה בילדותה ולאחר מכן בבגרותה, וחוקרת את היסטורית האוכל הארקטי.

Zona Spray Starks, What Is Eskimo Ice Cream? Smithsonian Journeys Quarterly, published 25.7.2016