התרנגולים, בשירם של חיים חפר וסשה ארגוב, שרו על תפוח זהב ושיבולי זהב. כעת, אפשר להוסיף לרשימה גם אורז  זהב. סוף-סוף, לאחר עיכוב של שנים, אושר לראשונה לפני חודש, על-ידי הרשויות בפיליפינים, השימוש באורז הזהוב.

האורז הזהוב הוא זן של אורז, אשר הונדס גנטית כך שיכיל רמות גבוהות של בטא-קרוטן. בטא-קרוטן הוא פיגמנט, שהופך בגופנו לוויטמין A, הוא זה אשר נותן את הצבע הכתום לירקות ופירות כמו גזר, דלעת, פלפלים כתומים ואפרסמונים, ולעלי השלכת הכתומים. גרגרי האורז הרגיל אינם מכילים בטא-קרוטן. מטרת הפיתוח של האורז הזהוב היא לספק ויטמין A באמצעות מזון בסיסי למיליוני אנשים במדינות המתפתחות, אשר סובלים מחסר חמור של הוויטמין. חסר זה גורם, בין השאר, לעיוורון, ופוגע גם במערכות החיסון, והעיכול.

ההתחלה הזהובה

סיפור האורז הזהוב החל ב-1999 בעקבות פיתוח של מדעני הצמחים פטר בייר, Peter Beyer, מאוניברסיטת פרייבורג בגרמניה, ואינגו פורטיקוס, Ingo Potrykus , מהמכון למדעי הצמח בשווייץ. הם שמו לב שצמח האורז מכיל את כל הגנים הנדרשים כדי לסנתז בטא-קרוטן בגרגרים, מלבד שניים. הם הוסיפו לגנום האורז שני גנים כדי להשלים את המסלול המלא: phytoene synthase (psy), מתירס, ו-  phytoene desaturase (crt I) מחיידק. כעת, בטא-קרוטן נוצר החל להצטבר בגרגרים, שהפכו לצהובים, ומכאן השם "אורז זהוב". כאמור, בגופנו, בטא-קרוטן הופך לויטמין A, ולכן הוא נקרא גם פרו-ויטמין A.

הפיתוח נמשך מספר שנים, בהשקעה רבה, בין השאר, של קרן ביל ומלינדה גייטס. הטכנולוגיה נתרמה על-ידי כל המעורבים למען האיכרים במדינות המתפתחות, כך שהפרוייקט הוא בבעלות ציבורית ובמימון ציבורי. כשהיה צורך בתמיכת התעשייה, נכנסה לפרוייקט חברת הזרעים סינג'נטה, שהיא בעלת הפטנט על האורז הזהוב, והיא והממציאים תרמו אותו לטובת הציבור.

החסר הקטלני

חסר בויטמין A הוא בעיה גדולה במדינות המתפתחות. הוא עלול לגרום לעיוורון, עיוורון לילה, סיבוכים בלידה, פגיעה במערכת החיסון ומוות ממחלות זיהומיות כמו חצבת ושלשולים, ועיכוב בהתפתחות העצמות.

לפי הערכה של ארגון הבריאות העולמי, 250 מיליון ילדים בעולם סובלים ממחסור בויטמין A, ונפגעות ממנו גם נשים הרות בשליש האחרון של ההיריון. כיום, הארגון עוזר לאנשים להתמודד עם החסך בעזרת תוספי תזונה, עידוד הנקה, וניסיונות להעשרת התזונה בפירות וירקות מהגינה, אולם מאמצים אלה הם טיפה בים.

היתרונות וההתנגדות

יתרונות האורז הזהוב נבדקו במספר ניסויים בשנים האחרונות. בניסוי מ- 2009, במתנדבים בריאים מארה"ב, נמצא שבטא-קרוטן מהאורז הצליח להגיע אל זרם הדם. בניסוי אחר שנערך ב- 2012 נתנו החוקרים לילדים סינים בני 6-8 קערת אורז זהוב מבושל במשקל 100-150 גר', ונמצא שהמנה סיפקה להם 60% מהכמות היומית המומלצת של ויטמין A. כמו-כן נמצא שהאורז הזהוב יעיל יותר מתרד באספקת ויטמין A.

למרות תוצאות מעודדות אלה, עיכובים בפיתוח נגרמו עקב ביקורת רבה. המתנגדים לאורז הזהוב טענו במהלך השנים שהוא לא יפתור את בעיית המחסור בוויטמין A, שזה תרגיל ביחסי ציבור למען הנדסה גנטית בתירוץ של נדיבות, שלא ברור אם הגוף יוכל להפיק ויטמין A מהאורז, ושפופולריות של האורז הזה עלולה לגרום לכך שחקלאים בעולם השלישי יהיו תלויים בעולם הראשון. הם גם תהו אם האורז הזה עדיין יכיל את הבטא-קרוטן גם אחרי אפסון ממושך.

התנגדותם לא נשארה תיאורטית בלבד. האורז הזהוב הפך לסמל של המתנגדים להנדסה גנטית ולקפיטליזם העולמי. ב – 2012 עצרו פעילי גרינפיס את הניסוי הקליני בסין. בקיץ 2013, מתנגדים פשטו על שדות בפיליפינים שבהם מדענים ערכו ניסויים והרסו אותם.

פעולות אלה גרמו לעיכוב משמעותי באישור לגידול והפצת האורז לקהל הרחב. על-פי דו"ח כלכלי מ-2013 של חוקרים מגרמניה וארה"ב, העיכוב הזה עלה, בהודו לבדה, ב- 1,424,000 שנות חיים, וגרם למוות, לעיוורון ולפגיעות נוספות, אשר הובילו להוצאות רפואיות גבוהות על הטיפול בנפגעים בעלות של 199 מיליון דולר לשנה.

הכל זהב, וגם סגול

עד שיתקדם ויאושר, היווה פרוייקט האורז הזהוב השראה לסדרת ניסויים דומים בצמחים אחרים, שמטרתם לטפל גם כן במחסור בויטמין A באמצעות מזון בסיסי שמקובל במקומות אחרים בעולם. כך, פותחו תפוח-אדמה זהוב ב-2007 ותירס זהוב ב- 2014 עבור תושבי דרום-אמריקה; קסאבה זהובה ב- 2011 ובננה זהובה ב-2016 עבור תושבי אוגנדה ומזרח אפריקה, וכמו-כן, פותחו חיטה זהובה ב-2009 ותפוזים זהובים ב-2014.

הזהבת המזונות האלה נערכה בשיטות שונות, בהנדסה גנטית או בהכלאות קלאסיות. הינדוס תפוח-האדמה נערך באופן דומה לזה של האורז הזהוב; במקרה של התירס, נערכו הכלאות בין מספר זנים, עד שהתקבל הזן הזהוב, שמייצר רמות גבוהות בהרבה של בטא-קרוטן מאשר התירס הרגיל; ולשם פיתוח הבננה הוכנס לגנום גן מזן בר של הבננה.

בנוסף, מדענים סינים פרסמו ב-2017 אורז סגול – אורז זה, גם הוא מהונדס גנטית, עשיר בנוגדי חמצון מסוג אנתוציאנינים, פיגמנטים שנותנים את הצבע האדום-סגול לתפוחים וענבים אדומים, חצילים וצנוניות. תקוותם היא שתכולת האנתוציאנינים הגבוהה באורז הסגול תעזור להפחית רמות של סרטן, מחלות לב, סוכרת ומחלות כרוניות אחרות.

כל אלה הם חלק ממגמה רחבה יותר, המכונה "העשרה ביולוגית", biofortification, הכנסת מיקרו-נוטריאנטים שונים – ויטמינים ומינרלים חיוניים לבריאותנו – לצמחים, על-מנת להעשיר את המזון ולמנוע פגיעות ומחלות הנובעות מתזונה דלה.

כאמור, כעת, ב- 2021, אישרה הפיליפינים גידול ושימוש באורז הזהוב. הבה נקווה שהוא אכן יביא לתוצאות המקוות, ולבריאות ולשגשוג של אנשים רבים.

לקריאה נוספת:

Chapter 5: Golden Rice 2, Comprehensive Reviews in Food Science and Food Safety, 7(1): 92-98, 2008

Wesseler, J. and Zilberman, D., The Economic Power of the Golden Rice Opposition,  Environment and Development Economics 19: 724–742, 2013

Other “Golden” Foods Beyond Rice, BBVA Open Mind, 06 November 2020

Qinlong Zhu, Suize Yu, et al., Development of “Purple Endosperm Rice” by Engineering Anthocyanin Biosynthesis in the Endosperm with a High-Efficiency Transgene Stacking System, Molecular Plant, 10(7): 918-929, 2017