פתגמים אכילים: טפלון

פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. לרשימת הפתגמים האכילים.

טפלון-תמונה

"טפלון" הוא כינוי לאדם ששום דבר לא נדבק אליו. זה יכול להיות פוליטיקאי ששום שערוריה או תסבוכת לא משפיעות עליו, אדם שמזלו הטוב משחק לו גם בנסיבות קשות, ובשנה-שנתיים האחרונות שימש גם לתיאור אנשים שלא נדבקו בקורונה למרות שבסביבתם הקרובה כולם חלו.

(לא) חלקלק כשרטוב

"טפלון" הוא הסימן הרשום של חברת דופונט לחומר בעל השם הכימי פולי(טטרה-פלואורואתילן), PTFE . זהו פולימר – חומר המורכב מיחידות חוזרות של אותה מולקולה – המורכב מפחמן ומפלואור. הקשר הכימי בין הפחמן והפלואור כל-כך חזק, שחומרים אחרים לא מגיבים כלל עם הטפלון ופשוט מחליקים מעליו. כדי שטפלון יוכל ליצור קשר עם המולקולות במזון, יש קודם לשבור את קשרי הפחמן-פלואור, וזה מצריך השקעת אנרגיה עצומה.

טפלון התגלה במקרה בשנת 1938. מדען דופונט, רוי פלאנקט, Roy J. Plunkett, חקר חומרים מקררים. במסגרת המחקר, הוא אכסן את הגז טטרה-פלואורואתילן במיכלים קטנים ומאוחר יותר, גילה בצנצנות חומר לבן. התברר שהגז עבר פולימריזציה באופן ספונטני לפולי(טטרה-פלואורואתילן).

דופונט רשמה פטנט על החומר ב- 1941, אך נעשה בו שימוש ראשון רק ב- 1945, בפרוייקט מנהטן, כציפוי לשסתומים וצינורות שהכילו תרכובות אורניום רדיואקטיביות. ב- 1954 החל השימוש בו כציפוי למחבתות. הרעיון לכך הגיע מקולט גרגואר, אשתו של צרפתי שניסה לצפות בו את גלגלת הדייג שלו, והם הקימו יחד את המותג טפאל.

Teflon compoundהחומר PTFE בנוי משרשרת של אטומי פחמן קשורים זה לזה, כאשר כל פחמן קשור, בנוסף לשני הפחמנים השכנים שלו, לשני אטומי פלואור. קשרי הפחמן-פלואור הם קשרים חזקים במיוחד. פלואור הוא חומר בעל אלקטרושליליות מאד גבוהה – הוא בעל יכולת למשוך אליו בחוזקה את האלקטרונים בקשר המשותף שלו עם הפחמן, C-F. כך שעל הפלואור יש ריכוז אלקטרונים גבוה (מטען חלקי שלילי) בעוד שעל הפחמן יש מטען חלקי חיובי. חלוקת המטענים הזו גורמת להם למשוך זה את זה בחוזקה. הקשר C-F הוא הקשר היחיד החזק ביותר בכימיה אורגנית. בגלל הקשרים החזקים אלה, הטפלון אינרטי, לא מגיב עם חומרים אחרים.

טפלון הוא החומר הידוע היחיד שהלטאה גקו לא יכולה להידבק אליו. לגקו כריות הצמדה דביקות בכפות הרגליים, שמאפשרת לה להיצמד ולטפס על כל חומר ידוע, כולל זכוכית, מלבד טפלון. הכוחות הבין-מולקולריים שמאפשרים את היצמדות רגלי הלטאה למשטח לא עובדים עם PTFE, אם כי רגלי הגקו כן יידבקו לטפלון רטוב.

הידבקות מכנית

אם טפלון לא נדבק לכלום, איך הוא מצפה את המחבת? הסיבה היא לא כימית אלא פיזיקלית. ברמה המיקרוסקופית, פני השטח של המחבתות מחוספסים, מלאים נקבוביות, חריצים ובליטות, ובתהליך הכנת המחבתות משפשפים ומחספסים אותן עוד. כשיוצקים מעליהם את ציפוי הטפלון כשהוא נוזלי, הוא נכנס לנקבוביות ולחריצים וממלא אותם. כעת אופים את המחבת, והטפלון המתמצק ננעל אל תוך המחבת באופן מכני. לאחר מכן מוסיפים שכבת טפלון נוספת ואופים שוב. טפלון מתפלמר עם עצמו, כך שהשכבה השניה נקשרת לראשונה בקלות. בשיטה אחרת מפגיזים את משטח הטפלון ביונים במהירות גבוהה כדי לשבור חלק מקשרי הפלואור-פחמן, מה שהופך את החומר ל"דביק" מאפשר לפחמני השכבה השניה להיקשר לראשונה.

ציפוי הטפלון החלק נהרס אם משתמשים בכלי מתכת ששורטים אותו או אם מחממים את המחבת לחום גבוה מדי, למשל כשהאוכל נשרף או אם מחממים את המחבת ריקה. החום הגבוה גורם לקשרי הפחמן שבפולימר PTFE להתפרק, ואז משתחררים לאוויר אדים של חומרים פלואורו-פחמניים, שגורמים לנו לתסמונת דמוית שפעת. זה קורה מעל טמפרטורת ההתכה של טפלון, 327 מעלות צלסיוס, והטמפרטורה המומלצת לשימוש רחוקה ממנו, 260 מעלות צלסיוס. בשימוש נאות, לא מגיעים לטמפ' הפירוק. כשהציפוי נהרס, גם המזון יתחיל להידבק למחבת. במקרה של פגיעה בציפוי, יש להחליף את המחבת.

עוד חומר מדאיג הוא perfluorooctanoic acid (PFOA) שבו השתמשו בעבר בתהליך הכנת הטפלון. כמויות קטנות ממנו נשארו לעתים במחבת והשתחררו בחימום. דופונט הפסיקו להשתמש בו לייצור טפלון ב- 2012 כשפיתחו את הדור השני של טפלון. היום, על אריזות רבות של מחבתות מסומן שאינן מכילות PFOA.

הדור שני של טפלון מכיל אבקה קרמית דקה בתוך מטריצת טפלון. ציפויים קרמיים הם אלומיניום מצופה בג'ל מבוסס סיליקה, ומכילים טיטניום אוקסיד, ניטרידים, זירקוניה. אלה ציפויים קשים מאד, אפילו יותר מפלדה. השכבה הקשה מגינה על הטפלון הרך יותר שמתחתיה. ציפוי זה לא משחרר אדים רעילים. נעשו גם ניסיונות להשתמש בחלקיקים קרמיים ללא מטריצת טפלון וכך להגיע לטמפרטורות גבוהות יותר ולהימנע מהאדים הרעילים. אך שכבה קרמית רציפה היא בעייתית בגלל המחיר ומקדם התפשטות שלא תואם למתכת שמתחת, מה שגורם להיסדקות, ולכן החלקיקים משולבים בתוך מטריצת זכוכית.

כמו טפלון, הציפוי הקרמי נוגד הידבקות גם ללא שימוש בשמן. אך שלא כמו טפלון, המטריצה כן תידבק לאוכל, ולכן ציפויים זולים עם ריכוז קרמי נמוך יאבדו את תכונת הנון-סטיק די מהר. יש בשוק מחבתות באיכות משתנה, בהתאם לצורת החלקיקים הקרמיים, ההרכב שלהם, הפיזור שלהם במטריצה.

אם כן, כדי לשמור על מחבת טפלון יש להשתמש בכלים מעץ, סיליקון או פלסטיק, עדיף לנקות בספוג רך ולא במדיח, לא לחמם מחבת ריקה וכמובן, להיזהר לא לשרוף את האוכל.

לקריאה נוספת:

Genuine Ideas, Non-Stick Surfaces and Case Iron Seasoning, Oct. 2014, Dec 2020, https://genuineideas.com/ArticlesIndex/castironseasoning.html

Compound Interest, Chemistry History: Teflon & Non-Stick Pans, February 4, 2016,  https://www.compoundchem.com/2016/02/04/teflon/

פוסט זה פורסם בקטגוריה ניסוי כלים, פתגמים אכילים, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על פתגמים אכילים: טפלון

  1. adibarkanlev הגיב:

    לא רוצה לחשוב על איך גילו את העניין הזה עם הלטאה…

  2. פינגבאק: נל"פ: ספגטי אל'אססינה, טעים רצח | מדע בצלחת – לגלות את העולם טעם אחר טעם

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s