מדע בצלחת (R) – לגלות את העולם טעם אחר טעם

יין ישמח לבב אנוש. אך עבור 30% מאוכלוסיית העולם, שתיית יין מלווה גם בכאבי-ראש, לחץ-דם גבוה ומיגרנות. תופעות אלה נגרמות כתגובה לאמינים, כמו היסטמינים, חומרים שיכולים להיווצר ביין בתהליך התסיסה, ונוצרים גם בגופנו כחלק מהתגובה האלרגית. כעת נמצא מזור לאותם אנשים, בעזרת שמרי יין מהונדסים.

להמשיך לקרוא ←

כשהחמוץ מתוק, המתוק מר, והמלוח לא מלוח

כשאנו אוכלים מאכלים שונים, אנו מצפים שתחושת הטעם שלנו תהיה פשוטה וברורה: העוגה מתוקה, האשכולית חמוצה-מרירה, חטיף הצ'יפס מלוח והבירה מרירה. אולם, לא תמיד הסיפור כה פשוט. בכל פעם שאנו טועמים את אחד טעמים הבסיסיים, מתוק, מר, אומאמי, חמוץ ומלוח, עובר מסר ישיר למוח, שמיתרגם לאותה חווית טעם שלנו, וברוב המקרים אין הפתעות. אולם, לפעמים יכולים לחול שיבושים במסר שעובר למוח, ונחווה טעם שונה לגמרי מהצפוי. גם הטבע וגם עולם התרופות מספקים מספר דוגמאות למאכלים אשר משנים את תפיסת הטעם שלנו. להמשיך לקרוא ←

פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול.
לרשימת הפתגמים האכילים.

כאשר טוב לבו של אדם ביין, נפתחות גם חרצובות לשונו והוא מתחיל לפטפט. במצב זה, הוא עלול גם לחשוף סודות ומחשבות שלא היה רוצה לגלות.

נוסף לפירוש המילולי של הביטוי, יש לו גם רובד בגימטריה: הערך המספרי של כל אחת משתי המלים, יין וסוד, הוא 70.

מקורו של הביטוי הוא בתלמוד הבבלי, מסכת סנהדרין ל"ח, א'. שני בניו של החכם רבי חייא, יהודה וחזקיה, התארחו אצל רבי יהודה הנשיא. במהלך הארוחה שתקו ולא אמרו דבר. רבי יהודה ציווה לתת להם יין כדי שיתחילו לדבר. לאחר שהשתכרו החלו להגיד דברים קשים על רבי יהודה הנשיא, שכמובן כעס מאד. אז אמר לו רבי חייא שלא יכעס, כי "יין ניתן בשבעים אותיות וסוד ניתן בשבעים אותיות – נכנס יין, יצא סוד".

להמשיך לקרוא ←

הפרג מככב בעוגות ומאפים כל השנה, אך בפורים הוא עולה אל מרכז הבמה כאחד המילויים הקלאסיים לאוזני המן. גרגרי הפרג נאספים מההלקט הבשל והיבש של הפרג התרבותי, המכונה גם פרג האופיום, Papaver somniferum. זהו אותו צמח ממנו מפיקים גם את תערובת האופיום, שמכילה את החומרים האופיאטיים קודאין, מורפין (ממנו מכינים הרואין) ואחרים, אך בניגוד לגרגרים למאכל, אופיום נאסף מהשרף שמופרש מחתכים ששורטים מגדלי הפרג בהלקטים בעודם בוסר.

להמשיך לקרוא ←

פרוייקט מדעי מעניין הושק בחבל סטילטון שבאנגליה. חוקרים מאוניברסיטאות נוטינגהאם ונורתהמפטון חברו ליצרן גבינות ממחוז נוטינגהאם שמייצר גבינות סטיצ'לטון, גבינות כחולות בסגנון סטילטון, במטרה לפצח את מסתרי הגבינה הכחולה.

להמשיך לקרוא ←

פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. הסדרה נוצרה בהשראת הפתגמים האכילים בצרפתית של קלוטילד דוסולייה (Clotilde Dusoulier) מהבלוג Chocolate and Zucchini.
לרשימת הפתגמים האכילים.

קציר הפירות הוא השלב המשמח בו אפשר ליהנות מהעמל שהושקע בגידולם וטיפוחם. ובהשאלה: לקצור את הפירות פירושו ליהנות מההשקעה והמאמץ שהשקיע מישהו בעניין או פרויקט מסוים.

מקור הפתגם, מן הסתם, במחזור החיים החקלאי. הנה, למשל, הסבר על נוהל קציר פירות בשנה שביעית.

שונית שאלה: למה אומרים לא לבשל קטניות עם מלח פן לא יתרככו?

מסתבר שמלח לא מקשה את הקטניות, אלא יכול דווקא לקצר את זמן הבישול.

דפנות התאים בקטניות בנויים, בין השאר, מפקטין, מולקולות גדולות שנותנות מבנה קשיח לקירות התא. במרכז הפקטין קשור יון מגנזיום. בזמן הבישול, נתרן מהמלח יכול להחליף את המגנזיום שבפקטין, אלא שבניגוד למגנזיום, הנתרן דווקא גורם להחלשת הדפנות והם מתרככים מהר יותר מאשר בבישול ללא מלח. להמשיך לקרוא ←

על מלח הסלע, בישול עם אבק שריפה, חיידק הנקניקיות וסלרי כפתרון אורגני

בסמוך לדוכן הבשר הטרי במרכולים ממוקם דוכן הבשרים המשומרים ובו נקניקים ומיני בשר מעושן. בניגוד לצבעו האדום בוהק של הבשר הטרי, צבעו של הבשר המשומר הוא דווקא אדום עמוק או ורוד. מקורו של ההבדל בצבע הוא בתהליך השימור של הבשר. להמשיך לקרוא ←

מדוע פירות משחירים ואיך הם מיובשים

ארצנו בורכה בפירות רבים. במקורות מחלקים את הפירות, לכאלה שנאכלים קליפה ותוך, כתאנים, ענבים ותפוחים, כאלה שקליפתם נאכלת ותוכם נזרק, כזיתים, משמשים ותמרים, וכאלה שתוכם נאכל וקליפתם נזרקת, כרימונים, שקדים ואגוזים. לאורך השנה אנו נהנים מהפירות בעונתם בצורתם השלמה, בסלטים, במאפי עוגות ובבישולי לפתנים. אנו ממשיכים ליהנות מהם במשך כל השנה בריבות ומרקחות למיניהן, משומרים בסוכר או בסירופ ואף מיובשים ומוקפאים. להמשיך לקרוא ←