תפוח-שלכת, רימון-שלכת

פירות הסתיו מעטרים את שולחנות החג והסוכות בצבעים חזקים ועליזים, שהם גם צבעי השלכת. רימון אדום ותפוחים אדומים, צהובים וירוקים משתלבים בעונה זו עם הצבעים של עלי העצים שמסביב, הירוקים לצד אלה המאדימים ומצהיבים. ואכן, הפיגמנטים (צבענים), שצובעים את הפירות, הם גם אלה שאחראים לצבעי העלים המתחלפים. צבענים אלה משתייכים לשלוש משפחות כימיות מרכזיות: הכלורופיל הירוק, הקרוטנואידים הצהובים-כתומים-אדומים, והאנתוציאנינים האדומים-כחולים-סגולים.

מושג ירוק

כלורופיל

רוב עלי הצמחים הם ירוקים, הודות לפיגמנט כלורופיל. לכלורופיל תפקיד מרכזי בפוטוסינתזה, תהליך המתרחש בעלים, שבו הצמח קולט את אנרגית השמש ובעזרתה הופך פחמן דו-חמצני ומים לחמצן וסוכר. במהלך הקיץ, מים וחומרי מזון שונים מובלים מהשורשים, דרך הענפים, אל העלים, והסוכר שנוצר בעלים בתהליך הפוטוסינתזה זורם מהם לחלקי הצמח האחרים. מן הסוכר מפיק הצמח אנרגיה, שמקיימת אותו ומשמשת לגדילתו.

מולקולת הכלורופיל איננה יציבה והיא מתפרקת בחשיפה לאור חזק. לשם ייצורו מחדש, הצמח זקוק לאור ולחום. לכן, במהלך הקיץ, הכלורופיל נוצר ומתפרק ללא הרף.

בסתיו, הימים המתקצרים (פחות אור) והלילות המתקררים (פחות חום) מעוררים שינויים בצמחים. אחד השינויים הוא יצירת רקמת ניתוק בבסיסה של פטוטרת העלה, אשר חוסמת את זרימת המים וחומרי-המזון אל העלה וממנו. ייצור הכלורופיל הולך ודועך וכלורופיל חדש לא נוצר. כתוצאה מכך, הצבע הירוק של העלים דוהה עד שהוא נעלם. היעדרו של הכלורופיל בעלים חושפת לעינינו פיגמנטים אחרים שנמצאים בהם אולם צבעו הירוק העז של הכלורופיל הסתיר אותם.

כלורופיל נותן את הצבע הירוק גם לפירות, ירקות ועלים ירוקים שאנו אוכלים, כמו חסה, מלפפון, ועשבי תיבול. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה ירקות ופירות, צבע | עם התגים , , , , | 6 תגובות

על קצה המזלג: טיגון קרקר מתנפח

mazleg_icon_minמנחם שאל: איך עובד קרופוק, קרקר אינדונזי יבש, שמתנפח כאשר מטגנים אותו בשמן?

קרופוק הוא מאכל שנפוץ בדרום-מזרח אסיה, בעיקר באינדונזיה (ממנה הגיע להולנד), מלזיה, תאילנד, וייטנאם וסין. חטיף דומה מתפוחי-אדמה, הצ'יפס המתנפח, נמכר בארץ, בשווקים שונים. זהו מאכל שעובר טרנספורמציה מופלאה, מקרקר יבש וקשיח במרקם "פלסטיק" לא-אכיל, לחטיף פריך, אוורירי, קצפי, בעל צורה מתפתלת, שאי-אפשר להפסיק לאכול.

קרופוק עשוי משני רכיבים עיקריים: רכיב עמילני, בדרך-כלל עמילן טפיוקה, ורכיב חלבוני, בדרך-כלל שרימפס או דגים. יש גם קרופוק צבעוניים, עשויים מדלעת או ירקות אחרים. בנוסף למעט תבלינים, מכיל הקרקר גם רכיב סודי, אשר הוא האחראי לשינוי המופלא שמתרחש ברגע שמטילים את הקרופוק היבש לסיר שמן מבעבע. רכיב זה הוא מים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה על קצה המזלג, שיטות בישול, שמנים ושומנים | עם התגים , | 8 תגובות

חם מהתנור: טיגון ללא ריח – מהחלל למטבח

tanur-mini-1הצד השני של מטבע הסופגניות והלביבות הטעימות הוא ריחות הטיגון שממלאים את הבתים הסגורים בערבים הקרים, נספגים בבגדים, רהיטים וקירות, וקשה להפטר מהם. הדבר בעייתי אף יותר בעמדות הטיגון התעשייתיות שפועלות במסעדות ובמאפיות כל השנה, לטיגון צ'יפס למשל, ומתוגברות לקראת החג.

כדי לסלק כמה שיותר מריחות הטיגון, מקובל להשתמש בקולטי אדים אשר שואבים את האדים, השומן ומולקולות הריח שנפלטים ממשטחי הבישול, מעבירים אותם דרך מסננים ומפרקים את מולקולות השומן והריח. אחד האתגרים בקולטים כאלה הוא לתפוס ולעבד את כל האדים, לכן צריך קולט גדול עם זרימת אוויר גדולה. בקולטי האדים שבעמדות הטיגון התעשייתיות, הגדולות, דרך מקובלת לפירוק החומרים באוויר השמנוני היא באמצעות תגובות כימיות, שבין השאר יוצרות אוזון. האוזון מחמצן את מולקולות השומן והריח ומחטא את המערכת מחיידקים. מצד שני, ריכוזים גבוהים שלו פוגעים במערכת הנשימה, ולכן במקביל יש לסלק אותו מהמערכת.

כעת נראה שישנו פתרון אחר, מהיר ויעיל, לסילוק ריחות הטיגון, הודות לפיתוח של סוכנות החלל האירופאית וניצולה לשימוש אזרחי בעזרת יצרן גרמני של עמדות טיגון תעשייתיות, בלומשן (Blümchen). השיטה החדשה פועלת בעזרת פלזמה קרה. פלזמה היא בדרך-כלל גז לוהט, טעון באלקטרונים, אבל אפשר לייצר גם פלזמה קרה בטמפרטורת החדר. פלזמה קרה הוכחה כבעלת פעילות אנטי בקטריאלית וגם נגד פטריות, וירוסים ונבגים. בטוח לגעת בה, ולכן היא מושכת ליישומים שונים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה חם מהתנור, מזון בדיוני, שמנים ושומנים | עם התגים , , | 7 תגובות

מחזור נוסף לקורס מדע הבישול של הרוורד

ב- 18.1.17 ייפתח מחזור שלישי של קורס מדע הבישול המצויין של אוניברסיטת הרוורד, במסגרת הקורסים של ארגון edX.

הפעם מחולק הקורס לשני חלקים. החלק הראשון יעסוק בכימיה של הבישול, והחלק השני בשינויים פיזיקליים שמתרחשים בזמן הבישול. הקורס מועבר על-ידי חוקרים מהרוורד ושפים מובילים בתחומים שונים (כמו אפיה, בישול, קינוחים).

ההרשמה חינם. אפשר לצפות באופן פסיבי, ואפשר להשתתף ולהכין שיעורי בית (בדרך-כלל משימות בישול בתנאים שונים). מי שיקפיד על השתתפות בכל המשימות, יכול לקבל, תמורת תשלום, תעודת סיום.

פרטים נוספים והרשמה פה.

* וללא קשר לבישול, אני ממליצה גם על הקורס "מדע האושר" (The Science of Happiness), שמעביר הצוות של אוניברסיטת ברקלי. מחזור נוסף יפתח ב- 3.1.17.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים | 6 תגובות

לרוויה!

על חומצות שומן רוויות ולא רוויות, שומן טרנס והידרוגנציה

קשה לדמיין מטבח פעיל ללא שמן זית או קנולה, חמאה או מרגרינה. שמנים ושומנים מאפשרים לנו לבשל מזון בטמפרטורת גבוהות בהרבה מטמפרטורת הרתיחה של מים, והם מאפשרים למזון המבושל לפתח מגוון טעמים חדשים ומורכבים, הן הודות לטמפרטורה הגבוהה שמגבירה את תגובות מאיאר והקרמליזציה, והן הודות לעובדה שחומרי ריח רבים, שנותנים טעם, מסיסים בשומנים ולא במים. כמו-כן, השומנים מעשירים את המרקם של מאפים רבים ונותנים להם גם פריכות וגם עסיסיות.

שמנים ושומנים שייכים למשפחת הליפידים – חומרים שאינם מתערבבים עם מים. הם מרכיבים מרכזיים של תאי ורקמות הצמחים ובעלי-החיים, ולכולם אותו מבנה כימי, של טריגליצרידים: שלד בן שלושה אטומי פחמן (גליצרול), אליו קשורות שלוש חומצות שומן. [ראו הרחבה ב"בישול דגים ואומגה-3"].

כפי שהוזכר ב"בישול דגים ואומגה-3", חומצת שומן היא חומצה בעלת שרשרת ארוכה של אטומי פחמן, בת 4-35 פחמנים, ובדרך-כלל 14-20. כל סוג שמן מורכב מתערובת של מספר חומצות שומן שונות, שיכולות ליצור טריגליצרידים שונים, לעתים כמה עשרות. הרכב הטריגליצרידים קובע את תכונות השומן.

ציור 1. טריגליצריד.  חומצת-שומן רוויה, חד-לא-רוויה, רב-לא-רוויה.

ציור 1. טריגליצריד.

חומצת-שומן רוויה, חד-לא-רוויה, רב-לא-רוויה.

חומצת השומן יכולה להיות רוויה או לא-רוויה, בהתאם לסוג הקשרים הכימיים בין אטומי הפחמן בשרשרת, המכונים "קשרים יחידים" או "קשרים כפולים" (ראו ציור 1). השרשראות הרוויות, שרשראות בהן כל הקשרים בין הפחמנים הם קשרים יחידים, הן ישרות ויכולות להיארז בצפיפות ובאופן מסודר זו לצד זו, ולכן ככל שהשומן מכיל יותר שרשראות רוויות, ארוזות בצפיפות, השומן יהיה מוצק בטמפרטורת החדר.

שרשראות לא-רוויות, שבהן ישנם קשרים כפולים, הן מכופפות, והכיפופים מפריעים לאריזה צפופה ומסודרת שלהן זו לצד זו. ככל שיש יותר חומצות- שומן לא רוויות בשומן, הוא יטה להיות נוזלי בטמפרטורת החדר.

זאת הסיבה ששומנים עשירים בחומצות-שומן רוויות, כמו שומן בעלי-חיים, חמאת קקאו, שמן דקלים ושמן קוקוס, הם מוצקים בטמפרטורת החדר, ושמנים שעשירים בחומצות-שומן לא-רוויות, כמו רוב השמנים הצמחיים, שמן דגים ושמן לווייתנים, הם נוזליים בטמפרטורת החדר. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה שמנים ושומנים | עם התגים , , , | 14 תגובות

וובינר – הכימיה של חג ההודיה

האגודה האמריקאית לכימיה (ACS – American Chemical Society) מקיימת בכל יום חמישי בשעה 21:00 שעון ישראלי וובינר (הרצאה אינטרנטית), שמועבר על-ידי כימאים מובילים, בנושאי הכימיה השונים, כמו חומרים חדשים, תרופות, רפואה, אקולוגיה, וכן הכימיה של הבישול.

ביום חמישי 17.11.16 יוקדש הוובינר לתהליכים הכימיים שמתרחשים בעת בישול ארוחת חג ההודיה, עם דגש על הכנת תרנגול ההודו המסורתי והתוספות הקלאסיות.

ההאזנה חופשית, אך מחייבת הרשמה מראש, בקישור הזה. חברי האגודה יכולים לקבל גם הקלטה של ההרצאה.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , , | תגובה אחת

מדע השוקולד בבאר-שבע

ביום שלישי 30.8 ירצה השוקולטייר יתיר לינדן על מדע השוקולד בפאב בנג'י בבאר-שבע, אלכסנדר ינאי 14, ב- 19:45. יתיר מכין שוקולד החל משלב עיסת הקקאו. ההרצאה כוללת גם טעימות מעשה ידיו – בטעמים מקוריים וטעימים מאד!

פרטי האירוע בפייסבוק כאן.

פורסם בקטגוריה Uncategorized | עם התגים , | כתיבת תגובה

פתגמים אכילים: איש תחת גפנו ותחת תאנתו

פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. לרשימת הפתגמים האכילים.

פירוש הביטוי "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" הוא חיים של שקט ושלווה, וביטחון אישי וכלכלי, המאפשרים לאנשים לנוח בגנם וליהנות מפירות עמלם.

מקור הביטוי בספר מלכים א', ה', ה':  וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה.

גפן ותאנה נמנים על שבעת המינים. פירותיהם היו מקורות מזון חשובים בימי קדם, גם בצורתם הטרייה וגם בצורתם המיובשת, כצימוקים ודבלים, שהיוו מאכלים עתירי אנרגיה שאפשר לקחת כצידה לדרך במסעות ארוכים או לעבודה בשדה. מהענבים מכינים גם יין, משקה חשוב הן ביום-יום והן בטקסים וחגים, ומתאנים, ליקר. עוד אמצעי לשמר את הפירות הוא הכנת ריבה. עלי הגפן משמשים למאכל, באמצעות מילוי בתערובות שונות ובישול. היום, עם שפע הפירות והמזון שעומדים לרשותנו, ענבים ותאנים הם עדיין פירות קיץ אהובים ופופולריים.

בעוד ענבים גדלים גם באיזורים חמים וגם בארצות קרות, תאנים הן חובבות חום, והעץ אינו יכול לשרוד בקור עז. לכן התפתחה מסורת מעניינת אצל איטלקים שהיגרו לצפון-מזרח ארה"ב "לקבור" את עצי התאנה שלהם באדמה למשך חודשי החורף. לשם כך, ענפים ושורשים רבים נגזמים, העץ מורד לתוך בור באדמה, מחובר לקרקע על-ידי מספר שורשים חזקים, ומכוסה בקורות עץ וצמחים. עם בוא האביב, שולפים את התאנה ומעמידים אותה מחדש במקומה. כך נשמר הקשר עם העץ ופריו, ועם מסורת האבות.

המשך קיץ נעים ושליו! וזו גם הזדמנות להיזכר בגירסת חבורת לול לפתגם, במערכון חידון התנ"ך.

פורסם בקטגוריה ירקות ופירות, פתגמים אכילים | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

גלידה אסקימוסית

כמה כיף לאכול בקיץ גלידה. קרה, רכה, אוורירית, נמסה בפה. עשויה מחומרים מהסביבה, כמו שמנת, קרח ופירות, ערבוב עם הרבה אוויר, ומתקבלים עננים קלילים ונימוחים. ומה עושה מי שמתגורר באיזור הארקטי? אוכל גלידה גם הוא. קרה, רכה, אוורירית, נמסה בפה. הגלידה האסקימוסית עשויה גם היא מחומרים מהסביבה. במקום שמנת, שומן אייל צפון ושמן כלבי ים. במקום קרח, שלג. מוסיפים פירות יער מקומיים והרבה אוויר, והנה קינוח מוצלח וטעים.

הגלידה האסקימוסית, אוגודאק (akutuq) היא מאכל מסורתי שהכינו מאות שנים בני האינופיאק (Inupiaq) והיופיק (Yupik), האינואיטים תושבי אלסקה וקנדה. למאכל וריאציות רבות, אך הרכיבים הבסיסיים הם שומן מוצק, כמו שומן אייל צפון, דוב או כבש המושק, שמן נוזלי, כמו שמן כלבי ים או לוויתנים, ורכיב שנותן טעם – צמחי, כמו פירות יער, או חלבוני, כמו דגים מיובשים. המתכונים משתנים בהתאם למצאי המקומי, למשל, בפנים היבשת הכינו את הגלידה משומן אייל צפון ומדגי מים מתוקים, בעוד שקרוב לחוף השתמשו בדגי מים מלוחים ושמן כלבי ים. השגת המצרכים לא היתה קלה, ורכיבים מסוימים הוחלפו באחרים בירידים שנערכו מדי פעם, בסחר חליפין. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה גלידה | עם התגים , | כתיבת תגובה

נל"פ: טירמיסו

"ניתוח לב פתוח" (נל"פ) הוא מדור בו ננתח מתכונים שונים ונבין את ההסבר המדעי מאחורי הוראות ההכנה.

טירמיסו (Tiramisù) bday 0716 046היא עוגת גבינה איטלקית רכה ללא אפיה, המורכבת משכבות של בישקוטים טבולים בנוזל ותערובת של גבינת מסקרפונה וביצים. הטעמים הנפוצים לעוגה הם של קפה, רום או ברנדי, ואבקת קקאו, וישנם מקומות באיטליה בהם מכינים את העוגה עם אמרטו ואפרסקים או עם לימונצ'לו, גרידת לימון, ותותים. המתכון הבא, בטעמי קפה וקקאו, מבוסס על זה של חברתי האיטלקיה כריסטינה.

היחסים האידיאליים לעוגה הם 1 כף סוכר ו-100 גר' מסקרפונה על כל ביצה, ורצוי שלוש ביצים. אפשר להשתמש בהצלחה בחבילת מסקרפונה של 250 גר' ובשלוש ביצים. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה אמולסיות, נל"פ, קצף | עם התגים , , | 10 תגובות