לפעמים שאלותיכם, קוראות וקוראים יקרים, נוגעות לא רק בכימיה אלא גם בתזונה והשפעתה על חיינו. לכן הטור הפעם נכתב בשיתוף עם התזונאית הקלינית נאוה רוזנפלד, הכותבת כ-14 שנה טור שבועי במוסף שישי של "מעריב". בטוריה היא בוחנת את התזונה מזוויות שלא תמיד חושבים עליהן – ממיתוסים ואמונות שהשתרשו עם השנים, דרך מחקרים חדשים ומפתיעים, ועד הקשר שבין מה שאנחנו אוכלים לבריאות, להרגלים ולתופעות שמלוות את כולנו. מה באמת נכון מכל מה שסיפרו לנו על אוכל ותזונה, ואילו דברים עשויים להפתיע אתכם?
מוזמנים להמשיך לקרוא באוסף הטורים של נאוה ב"מעריב":
https://www.maariv.co.il/journalists/nava-rosenfeld-3991
השבוע מתפרסם בטור של נאוה לקט תשובות לשאלות בנוגע להשריית שקדים, הקפאת לחם ופרוביוטיקה. תוכלו לקרוא אותו פה או בקישור הזה ישירות לטור.
בנוסף, תוכלו למצוא כאן בהמשך הפוסט תשובות לגבי שאלות נוספות.
רוברט שאל: חלבון מן הצומח ומן החי: האם לשלב או לא לשלב באותה ארוחה?
השאלה נוגעת לשילוב בין פחמימות מקטניות או דגנים למוצר מן החי באותה ארוחה. אין צורך לתכנן כל ארוחה כאילו היא ניסוי במעבדה. אדם בריא שאוכל מגוון מזונות במשך היום מקבל בדרך כלל את כל חומצות האמינו החיוניות הדרושות לו, גם אם אינו מחבר בקפידה קטניות עם דגנים באותה צלחת.
מזונות מן החי, כגון ביצים, מוצרי חלב, דגים ובשר, מכילים בדרך כלל את כל חומצות האמינו החיוניות, ובמקרים רבים פרופיל חומצות האמינו שלהם מתאים היטב לצורכי האדם והם נעכלים ביעילות גבוהה יחסית. עם זאת, המונח “חלבון מלא” אינו אומר בהכרח שכל מנה מכילה את כל כמות החלבון או חומצות האמינו הדרושה לאדם; הדבר תלוי בכמות המזון, בהרכב התזונה ובצרכים האישיים. בחלבונים מן הצומח, חומצת אמינו מסוימת עשויה להימצא בכמות נמוכה יחסית. בדגנים, למשל, ליזין הוא לעיתים חומצת האמינו המגבילה; בקטניות, הזמינות היחסית של מתיונין וציסטאין נמוכה יותר.
לכן השילוב הקלאסי בין אורז ועדשים, לחם וחומוס או תירס ושעועית הוא שילוב הגיוני מבחינה תזונתית. הוא אינו חייב להתרחש באותה ארוחה. אין דרישה שכל ארוחה בפני עצמה תספק יחס מושלם של חומצות אמינו; החשיבות היא באספקה הכוללת לאורך היום, בכמות החלבון ובפיזורו. בסקירה שהתפרסמה בכתב העת Nutrients בשנת 2020, נבחנה איכותם של חלבונים מן הצומח ואת הדרכים לשפר אותה. החוקרים ציינו ששילוב בין מקורות צמחיים בעלי פרופיל חומצות אמינו משלים עשוי להעלות את איכות החלבון הכוללת.
מג'דרה, מרק שעועית עם אורז או קוסקוס, חומוס עם פיתה מדגנים מלאים ובאופן דומה מזונות מהחי כמו דגים, גבינה, יוגורט או ביצים לצד פחמימות הם גם שילובים אפשריים. השאלה החשובה יותר היא מה אוכלים לאורך היום, ומהי סך כמות החלבון. עם זאת, אצל אנשים מבוגרים, מתאמנים ואנשים בתהליך החלמה, עשויה להיות חשיבות גם לכמות החלבון בכל ארוחה ולפיזורו לאורך היום, ולא רק לסכום היומי הכולל. לכן במצבים אלה כדאי לשקול תכנון אישי המותאם לגיל, למצב הבריאותי, לרמת הפעילות ולמטרות התזונתיות.
לקריאה נוספת:
Hertzler, S. R. et al. Plant Proteins: Assessing Their Nutritional Quality and Effects on Health and Physical Function Nutrients 2020, 12(12), 3704
יעל שאלה: מאיזה מזון אנחנו יכולים לקבל יוד, מאחר שהמינרל הזה חסר במים מותפלים?
מים מותפלים מכילים בדרך כלל כמויות נמוכות מאוד של יוד, ולכן בישראל מי השתייה אינם נחשבים מקור תזונתי משמעותי ליוד. ריכוז היוד במי השתייה עשוי להשתנות לפי מקור המים ותהליכי הטיפול בהם, ולכן לא נכון להסיק שכל מי השתייה בישראל נטולי יוד לחלוטין.
יוד נמצא בדגי ים ובמאכלי ים, במוצרי חלב ובביצים. הכמות במזון משתנה לפי סוג המזון, מקורו, תזונת בעלי החיים ותהליכי הייצור. מלח מועשר ביוד יכול לספק יוד, אך אין לפרש זאת כהמלצה להגדיל את צריכת המלח. אם משתמשים במלח, עדיף לבחור מלח מועשר ביוד ולשמור על הכמות הכוללת נמוכה.
נכון למועד כתיבת שורות אלה, בישראל עדיין אין חובת העשרה כללית ותקפה של מלח שולחן ביוד, אך משרד הבריאות מקדם תקנות שיחייבו העשרת מלח שולחן לשימוש ביתי ביוד. לפי הפרסומים, התקנות צפויות לחול לאחר השלמת הליך החקיקה וההיערכות. מטרת המהלך היא לשפר את אספקת היוד, ולא לעודד צריכה מוגברת של מלח. נשים המתכננות היריון, הרות ומניקות זקוקות לתשומת לב מיוחדת לאספקת יוד, משום שיוד חיוני לייצור הורמוני בלוטת התריס ולתהליכי הגדילה וההתפתחות של העובר והתינוק. גם טבעונים, צמחונים שאינם צורכים די מוצרי חלב, ביצים או דגים, ואנשים שאינם משתמשים במלח מועשר ביוד עלולים לצרוך פחות מן הדרוש. ההמלצה על תוסף יוד, אם נדרש, תלויה במדיניות המקצועית, בכמות היוד הכוללת בתזונה ובהרכב התוסף או המולטי-ויטמין להיריון שהאישה כבר נוטלת. לכן אין להציג מינון מסוים כהמלצה אוניברסלית בלי להתייחס להנחיות המקצועיות הרלוונטיות ולתוסף שהאישה כבר משתמשת בו. מי שסובלים ממחלה של בלוטת התריס, למשל השימוטו, פעילות־יתר של הבלוטה או קשריות בבלוטה, לא צריכים להתחיל תוסף יוד בלי ייעוץ רפואי. גם אצות ותוספים ״טבעיים״ אינם פתרון תמים: תכולת היוד בהם עשויה להיות גבוהה מאוד ולא אחידה. לכן אין ליטול תוסף יוד במינון גבוה בלי לבדוק את הרכבו ולקבל ייעוץ מתזונאית קלינית או רופאה.
משרד הבריאות מקדם תקנות שיחייבו העשרת מלח שולחן לשימוש ביתי ביוד. לפי הפרסומים, התקנות צפויות לחול לאחר השלמת הליך החקיקה וההיערכות, ולא מדובר בהמלצה להגדיל את צריכת המלח.
לקריאה נוספת:
נאוה רוזנפלד, שלומית דיליאון, המחסור הסמוי: מי ההתפלה משפיעים על רמות המינרל הקריטי בגוף הישראלי, מעריב, 01/08/2025
National Institutes of Health, Office of Dietary Supplements. Iodine: Fact Sheet for Health Professionals. Updated 2026.
להמשיך לקרוא
