אודות

נעמי זיו – מדע בצלחת – לגלות את העולם טעם אחר טעם

ברוכים הבאים לבלוג שלי.

אודותייmorning-show

עסקתי שנים רבות במחקר מדעי, בארץ ובחו"ל. התחלתי עם כימיה והמשכתי עם ביולוגיה חישובית וביואינפורמטיקה – חקר מערכות ביולוגיות באמצעות מחשב. עבודתי התמקדה בחיזוי מבנה ופעילות של חלבונים ובאבולוציה שלהם. נהניתי מאד גם מכתיבת המאמרים שדיווחו על תוצאות המחקרים ואחר-כך שילבתי את אהבת המדע עם אהבת הכתיבה בעריכת פטנטים.

מלבד מדע אני גם אוהבת לבשל, וכך התחלתי להתעניין בכימיה של הבישול. בבלוג זה אני כותבת על התהליכים המדעיים שמתרחשים בעת הכנה, עיבוד ובישול של האוכל.

בנוסף, אני נותנת הרצאות לקהל הרחב בנושאי מדע הבישול. לרשימת ההרצאות ולהזמנות פנו לעמוד ההרצאות.

למה 'מדע בצלחת'?

בין אם אנחנו מכינים תה או חביתה ובין אם ארוחת גורמה בת שבע מנות, בכל פעולה שאנחנו עושים במטבח אנחנו מפעילים תהליכים כימיים, ביולוגיים ופיסיקליים שמשנים את הצבע, המרקם, הטעם והריח, ותכונות נוספות של חומרי-המזון. אפשר להגיד שאנחנו עורכים ניסוי מדעי ובסופו בודקים את התוצאות: האם זה טעים? האם זה מה שהתכוונו שיצא? נכין את המנה הזאת שוב? נלך שוב לפי המתכון או נשנה משהו בתהליך ההכנה או בחומרי הגלם?

מדענים במעבדה עובדים לפי 'מתכון' מתוכנן היטב, הוא פרוצדורת הניסוי, וחלק חשוב בעבודתם הוא ניתוח התוצאות: מה בדיוק קרה? מה אומרות התוצאות ומה המשמעות שלהן? אילו תהליכים התרחשו? אילו תנאים ניתן לשנות כדי לקבל תוצאות אחרות ומה הן יכולות להיות?

גם אנחנו, במעבדת המטבח שלנו, יכולים לנתח את המתכון ואת תוצאות הניסויים שלנו. למשל, להבין מדוע מוסיפים מלח בהתחלה או דווקא בסוף, מדוע כדאי לכוון את התנור לטמפרטורה מסויימת, מדוע לערבב או להקציף זמן קצר או ארוך, ואם התבשיל הקדיח – להבין למה. אם נדע מה קרה בסיר או בתנור ואיך כל פעולה שלנו וכל שלב השפיעו על התוצר הסופי, נוכל לשפר ולגוון את המתכונים שלנו. נוכל גם ליהנות יותר מהאוכל, ואם לא בישלנו – לתרום לשיחה מעניינת סביב השולחן…

אני מקווה שבלוג זה יעורר בכם עניין במדע הבישול (ומדע בכלל!) ויגרום לכם ליהנות יותר ממה שקורה בצלחת שלכם.

* * *

כתבו עלי:

האישה שחושפת את הסודות מאחורי האוכל, בועז ווליניץ, וואלה! מגזין, וואלה! אוכל, 8.1.2015

59 תגובות על אודות

  1. שושי הגיב:

    שמחה לגלות את הבלוג שלך. פעם אפילו לקחתי קורס בנושא, אך הוא היה קצר במידה מצערת.

  2. ליאת דהן הגיב:

    כמורה למדעים בחטב, שמחה להעשיר את עצמי ואת אתלמידי
    וגם כמדריכה בתחום הבריאות של משרד החינוך במחוז צפון אולי אוכל לשלב את המדע, האוכל והבריאות לרווחת כולם.

    תודה לך

  3. קובי הגיב:

    שלום נעמי.
    גיליתי את הבלוג שלך בטעות והוא מרתק.
    אני כנראה הולך לשרוף פה עוד לא מעט שעות 🙂
    תודה
    קובי

  4. אילנה הגיב:

    יופי של רעיון לבלוג, ובעיקר תודה על ההסברים הפשוטים והברורים (קראתי רק בודדים, ונהניתי מאד!!).
    אשמח לקבל עדכון למייל שלי כשיש רשומה חדשה.
    אילנה.

  5. גמל הגיב:

    כתבו על זה בגיזמודו – שווה לראות!
    אגב, הם כותבים שהעניין של ההרתחה לא מועיל. מעניין!
    http://gizmodo.com/5945245/how-to-make-the-perfect-ice-cube

  6. גמל הגיב:

    אוי… כתבתי במקום הלא נכון…. התנצלות!

  7. שלום נעמי!
    בתור דיאטנית וגם אמא שמבשלת (לא כתחביב, אלא כדי להאכיל את המשפחה בריא ככל האפשר בלי להתפשר על הטעם) שמחה מאוד להכיר את הבלוג שלך, בטוחה שאשוטט בו לא מעט.
    יופי של רעיון ויישר כוח!

  8. טלי הגיב:

    כבר כמה שנים אני מפנטזת על קורס שיעסוק בכימיה של האפייה ויגלה לי מה עומד מאחורי המתכונים השונים. ביום חמישי האחרון נתקלתי בך בהרצאה על הכימיה של השוקולד והבנתי שמצאתי את מה שחיפשתי… ישששש!

  9. אלון הגיב:

    יפה

  10. מיכל הגיב:

    איזה כייף שאת משתפת בידע שלך! זה מרתק! אני מלמדת מדע לילדי גן.
    שמחה כל כך שהתגלה לי האוצר הזה!
    תודה ממיכל

  11. הדר הגיב:

    נעמי- כמו שכבר אמרתי לך ההרצאה שלך בסינמטק היום היתה מרתקת, ועכשו גם נפתח לפני עולמו של הבלוג שלך- ומיד אני מצטרפת לעוקבים. איזה יופי!

  12. עדי אורי הגיב:

    היי נעמי! אני וחברותיי לכיתה מאוד התרשמנו מהבלוג שלך. בבית ספרנו, אנחנו עושות עבודה בקבוצה ומתעסקות בבישול, אפייה בפרט. אנו מתעסקות גם בחלק התיאורטי וגם במעשי.בחלק התיאורטי היינו שמחות ללמוד על הכימיה שבבישול, וחשבנו אולי תוכלי לענות לנו על כמה שאלות בנושא. האם תוכלי? תודה מראש!

  13. אמיתי מדן הגיב:

    מעמיק רציני ומאד מעניין. תודה!

  14. אריה נבון הגיב:

    נעמי -יוזמה חשובה ומבורכת
    חיפשתי מידע בנושא סיכוני מתנול בתהליכי זיקוק משקאות וקיבלתי תשובה לשאלת סיכוני מתנול ביין
    תודה

  15. יעל הגיב:

    שלום נעמי, מאוד אהבתי את המאמר שלך וההסבר על הקצפת ביצים. אמשיך להתעניין בכתבייך.
    האם ידוע לך אם קיים ההבדל בין כמות הסולנין בעגבניה שנקטפה אדומה לעגבניה שנקטפה ירוקה והפכה לאדומה על המדף?
    תודה. ישר כוח

  16. אברהם הגיב:

    הרשמה

  17. רפי ישועה הגיב:

    שמח שנפל בחלקי לקבל עידכונים במייל
    ודרכך לדזעת על סודות המזון (אני רוצה להיות טבעוני בריא)
    תודה
    רפי ישועה

  18. בלוג נהדר. הן לחובבי מדע והן לחובבי אוכל.

  19. Dana הגיב:

    האםיש אפשרות לקבל התראה במייל כל פעם שמתפרסם משהו?? אם כן אשמח
    דנה
    Dana198032@gmail.com

  20. דני הגיב:

    היי נעמי,
    "מדע בצלחת" זה הפנינה בinbox שלי.
    מאוד נהנה לקרוא כל פוסט.
    את נהדרת.
    תודה גדולה!

  21. דינה הגיב:

    כמו הרבה דברים מוצלחים שקורים ״במקרה״, הגעתי לבלוג שלך. נהנית ומודה.
    שוקלת להזמין הרצאה. אהיה בקשר.

  22. nava הגיב:

    תודה רבה. מידע מעניין מאוד ומאיר עיניים, יישר כוחך

  23. דליה הגיב:

    תודה על ההרצאה המעניינת ששמענו בכנס התלמידים שהתקיים ב- 13.12.16. תלמידי בקשו שאעביר לך שההרצאה הייתה מאד מעניינת.

  24. שחר הגיב:

    אתר מעולה – זה בדיוק מה שחיפשתי כדי להבין מה קורה ולמה באוכל כדי לדעת להכין יותר טוב את הדברים שאני אוהב.
    תודה לך

  25. ליאורה הגיב:

    שמחה שמצאתי בלוג מענ יין

  26. tuphr הגיב:

    היי נעמי, שתי שאלות,
    האם את מרשה להשתמש בידע הביולוגי שבאתר לעבודת ביוחקר?
    דבר שני, בביבליוגרפיה איך לרשום את שמך?

    אגב, הבלוג מהמם ומעשיר. ממש יפה
    ולתשובתך אודה…

    • נעמי זיו הגיב:

      תודה רבה 🙂
      כמובן, הידע הוא ידע פתוח לכל.
      נוסח אפשרי לרשימת הציטוטים הוא: נעמי זיו, "[שם המאמר]", פורסם בבלוג "מדע בצלחת" בתאריך …. וכדאי גם לינק למאמר (אפשר לייצר לינק מקוצר ב- tinyurl למשל, על-מנת להמנע משובל הסימנים הארוך).

  27. תמר גולדברג הגיב:

    הי הבלוג שלך מדהים בעיני ואני ממש אוהבת לקרוא אותו. למדתי מימינו המון דברים חדשים ומסקרנים.
    נכון שאני כנראה לא יעשה שום שימוש בכל המידע הזה אבל בכל זאת זה מעניין וכל הזמן מנסה לשתף את מה שרשמת עם הילדים שלי.
    תודה לך

  28. אוסנת הגיב:

    שוב זקוקה להארה שלך בנושא מדע במטבח. כאשר מכינים קרקר,המורכב בדכ מקמח רגיל, כ30-40 אחוז מים, פחות מ-10 אחוז שמן (לפעמים עם מעט חומר התפחה כגון שמרים או א.אפיה) מה התפקיד של המים והשמן? כלומר איך משתנה המרקם כאשר משנה את היחסים (מגדילה מים ומקטינה שמן ולהפך) ומה המשמעות של הוספת שמרים? אם אשתנמש בקמח לחם (כלומר אגדיל את כמות הגלוטן) כיצד לדעתך ישפיע? גם אם אינך בטוחה הייתי שמחה לשמוע איך ההגיון שלך מפרש את השאלות

  29. בועז רובינשטין הגיב:

    יופי של אתר. ממש מעניין. תודה!

  30. יאיר טנדלר הגיב:

    תודה על ההרצאה המעניינת

  31. רות הגיב:

    את נהדרת !! תודה רבה על האתר המעניין והמקסים.

  32. meni הגיב:

    היי נעמי

    בעבר ראיתי את ההרצאה שלך בתרבותא.
    האם מתקיימת בקרוב עוד הרצאה בנושא?

    היכן אוכל לקבל עוד מידע לגבי חומר ההרצאה הזה, בין אם בספרים או מאמרים.

    תודה רבה על הכל.

כתיבת תגובה