פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. לרשימת הפתגמים האכילים.

את הפתגם האפריקאי "הלחם יצא חם מהתנור ואין מי שיאכל אותו" שמעתי בסרט "פיש טייל" של הבמאית הישראלית עמנואל מאייר. הסרט עוקב במשך עשר שנים אחר זוג מהגרי עבודה שהגיעו לישראל ממערב אפריקה. בסצינה מהסרט, הבן חוזר הביתה לאחר שנים רבות, ואמו אומרת לו מילים אלה, בהתייחס לכך שאביו נפטר בינתיים ולא זכה לפגוש את בנו, שגדל, התפתח והתקדם בחיים. או אולי הכוונה היא שהבן לא זכה לפגוש את אביו.

גיבורי הסרט ומשפחתם מדברים ביניהם בשפת הנזמה, Nzema , השפה המדוברת בדרום-מערב גאנה ובדרום-מזרח חוף השנהב. נזמה היא חלק מקבוצת השפות האקאניות, Akan, שבהן המטאפורות של אוכל ובישול נפוצות מאד לתיאור מצבים חברתיים ומוסריים. 

הפתגם "הלחם יצא מהתנור ואין מי שיאכל אותו" יכול לתאר מצבים של החמצה, בדידות או חוסר-מזל. למשל, כאשר מישהו השקיע מאמץ גדול, אבל ההזדמנות חמקה, או התנאים השתנו, וכבר אין מי שייהנה מהפרי.

גרסאות אחרות שלו הן "הלחם מוכן אבל האורחים לא הגיעו", "המרק טעים אבל אין למי להגיש אותו", או "הקדירה נשברה לפני שהמרק היה מוכן", שמתייחס למוות פתאומי של אדם צעיר או אדם שהיה בשיא פריחתו.

בהקשר של מוות בטרם עת, מדובר על החמצה. האדם "נאפה", צמח, החכים, בנה את עצמו, והוא מוכן להזין את משפחתו או את סביבתו בטוב שלו, אבל בדיוק אז נפטר. הוא, כלומר הלחם, מוכן, אבל אין מי שיהנה ממנו.

אם מדובר במותו של מי שתמך באחרים, הפתגם מתייחס לאדם שהיה ה"לחם", המפרנס, עמוד התווך, שהלך לעולמו, ועכשיו כל הטוב שהיה בו נותר ללא דורש, והאנשים שהיו אמורים להיתמך על ידו נותרו לבד.

התפיסה בתרבויות אפריקאיות רבות היא שאדם לא חי לעצמו, אלא הוא חלק ממשפחה וקהילה. גישה זו נקראת אובונטו, Ubuntu – תמציתה היא שאדם הוא אדם רק דרך אנשים אחרים. לכן, מוות של אדם בדיוק כשהוא אמור להתחיל את "חייו האמיתיים" או לראות פרי בעמלו נחשב לאסון כפול, גם אובדן החיים וגם אובדן התרומה שלו לעולם.

כמו-כן, גיליתי פה שתהליך ההתבגרות והחינוך של אדם צעיר נמשל במערב אפריקה לאפייה. ההקבלה בין אפיית לחם להתבגרות היא מוטיב מרכזי בפולקלור אפריקאי. התנור מסמל את שנות הלימוד, החינוך בבית והמאמץ של ההורים. הלחם הוא האדם הצעיר שהגיע לבשלות, או סמל לחיים, לפרנסה ולעבודה קשה וגם לברכה והזדמנות. כך, פתגמים רבים מהאזור עוסקים באוכל שמוכן אך לא נאכל כסמל לאירוניה של הגורל. התנור הוא סמל לתהליך של יצירה והמתנה. כשהלחם יוצא מהתנור זהו רגע של הישג, והטרגדיה שמתאר הפתגם היא שבדיוק ברגע הזה חסרים הסועדים.

עוד היבט לגבי השימוש הנפוץ בלחם ואוכל בפתגמים קשור לכך שהתרבות במערב אפריקה שמה דגש רב על אכילה בחברותא. בהקשר זה, סיפרה לי פעם חברה שלמדה בארה"ב קורס על קולנוע אפרו-אמריקאי על חשיבות ומרכזיות הסעודות המשותפות, אשר משתקפות בסצינות רבות בסרטים שבהם הגיבורים אפרו-אמריקאים.

*

הערה לגבי מקורות:

באיזורים רבים באפריקה הפתגמים מועברים במסורת בעל-פה, כחלק מחוכמת הרחוב ותרבות שמתפתחות כל הזמן, ולכן קשה למצוא מסמכי מקור ותיעוד, ולביטויים יש וריאציות שונות בלשון המדוברת. ישנם כיום מאגרים שונים שמתעדים פתגמים, כמו African Proverb Hub ו- African proverbs, אך הם עדיין לא כוללים את כל העושר שהצטבר ביבשת במהלך השנים. לכן, היה קשה למצוא קישור ספציפי המתייחס לפתגם הזה, כפי שניתן למצוא די בקלות עבור פתגמים ממקור מערבי. מה שכתבתי פה הוא שילוב פרשנות שלי ומידע שהתקבל בעזרת ג'מיני, שסקר מידע רב על תרבויות אפריקה ונתן מספר הפניות, מתוך ההקשר התרבותי של משמעות הלחם והאוכל וערכי הקהילה במערב אפריקה, יחד עם ידע כללי שהצטבר אצלי עם השנים.

לקריאה נוספת:

What is Ubuntu? Meeting with Archbishop Desmond Tutu, January 23, 2023

Appiah, P. and Appiah, K. A., (2000) Some Akan Proverbs,  New England Review-Middlebury Series 21(1):119-127, DOI:10.2307/40244520

Yoruba Proverbs by Oyekan Owomoyela, University of Nebraska Press, 2005

Important Food Scenes in Black Cinema, The Los-Angeles Film School