פתגמים אכילים: איש תחת גפנו ותחת תאנתו

פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. לרשימת הפתגמים האכילים.

פירוש הביטוי "איש תחת גפנו ותחת תאנתו" הוא חיים של שקט ושלווה, וביטחון אישי וכלכלי, המאפשרים לאנשים לנוח בגנם וליהנות מפירות עמלם.

מקור הביטוי בספר מלכים א', ה', ה':  וַיֵּשֶׁב יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ מִדָּן וְעַד בְּאֵר שָׁבַע כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה.

גפן ותאנה נמנים על שבעת המינים. פירותיהם היו מקורות מזון חשובים בימי קדם, גם בצורתם הטרייה וגם בצורתם המיובשת, כצימוקים ודבלים, שהיוו מאכלים עתירי אנרגיה שאפשר לקחת כצידה לדרך במסעות ארוכים או לעבודה בשדה. מהענבים מכינים גם יין, משקה חשוב הן ביום-יום והן בטקסים וחגים, ומתאנים, ליקר. עוד אמצעי לשמר את הפירות הוא הכנת ריבה. עלי הגפן משמשים למאכל, באמצעות מילוי בתערובות שונות ובישול. היום, עם שפע הפירות והמזון שעומדים לרשותנו, ענבים ותאנים הם עדיין פירות קיץ אהובים ופופולריים.

בעוד ענבים גדלים גם באיזורים חמים וגם בארצות קרות, תאנים הן חובבות חום, והעץ אינו יכול לשרוד בקור עז. לכן התפתחה מסורת מעניינת אצל איטלקים שהיגרו לצפון-מזרח ארה"ב "לקבור" את עצי התאנה שלהם באדמה למשך חודשי החורף. לשם כך, ענפים ושורשים רבים נגזמים, העץ מורד לתוך בור באדמה, מחובר לקרקע על-ידי מספר שורשים חזקים, ומכוסה בקורות עץ וצמחים. עם בוא האביב, שולפים את התאנה ומעמידים אותה מחדש במקומה. כך נשמר הקשר עם העץ ופריו, ועם מסורת האבות.

המשך קיץ נעים ושליו! וזו גם הזדמנות להיזכר בגירסת חבורת לול לפתגם, במערכון חידון התנ"ך.

פוסט זה פורסם בקטגוריה ירקות ופירות, פתגמים אכילים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s