הצד השני של מטבע הסופגניות והלביבות הטעימות הוא ריחות הטיגון שממלאים את הבתים הסגורים בערבים הקרים, נספגים בבגדים, רהיטים וקירות, וקשה להפטר מהם. הדבר בעייתי אף יותר בעמדות הטיגון התעשייתיות שפועלות במסעדות ובמאפיות כל השנה, לטיגון צ'יפס למשל, ומתוגברות לקראת החג.
כדי לסלק כמה שיותר מריחות הטיגון, מקובל להשתמש בקולטי אדים אשר שואבים את האדים, השומן ומולקולות הריח שנפלטים ממשטחי הבישול, מעבירים אותם דרך מסננים ומפרקים את מולקולות השומן והריח. אחד האתגרים בקולטים כאלה הוא לתפוס ולעבד את כל האדים, לכן צריך קולט גדול עם זרימת אוויר גדולה. בקולטי האדים שבעמדות הטיגון התעשייתיות, הגדולות, דרך מקובלת לפירוק החומרים באוויר השמנוני היא באמצעות תגובות כימיות, שבין השאר יוצרות אוזון. האוזון מחמצן את מולקולות השומן והריח ומחטא את המערכת מחיידקים. מצד שני, ריכוזים גבוהים שלו פוגעים במערכת הנשימה, ולכן במקביל יש לסלק אותו מהמערכת.
כעת נראה שישנו פתרון אחר, מהיר ויעיל, לסילוק ריחות הטיגון, הודות לפיתוח של סוכנות החלל האירופאית וניצולה לשימוש אזרחי בעזרת יצרן גרמני של עמדות טיגון תעשייתיות, בלומשן (Blümchen). השיטה החדשה פועלת בעזרת פלזמה קרה. פלזמה היא בדרך-כלל גז לוהט, טעון באלקטרונים, אבל אפשר לייצר גם פלזמה קרה בטמפרטורת החדר. פלזמה קרה הוכחה כבעלת פעילות אנטי בקטריאלית וגם נגד פטריות, וירוסים ונבגים. בטוח לגעת בה, ולכן היא מושכת ליישומים שונים.
השיטה לייצור פלזמה קרה פותחה במכון מקס פלנק לפיזיקה של החלל החיצון (Max Planck Institute for Extraterrestrial Physics) בגרמניה, וניסויי פלזמה של סוכנות החלל האירופאית (ESA – European Space Agency) רצים על מעבורת החלל הבינלאומית מאז 2001. החוקרים ניצלו את חוסר המשקל בחלל כדי לחקור פלזמות מורכבות, שהיוו את התמריץ לפיתוח הפלזמות הקרות. הגירסא הרביעית והאחרונה של הניסוי עדיין רצה בתחנת החלל הבינלאומית, וזהו מחקר הפלזמה הממושך ביותר בחלל.
בעזרת סוכנות החלל האירופאית הצליחו להפוך את הידע הזה למשהו מעשי על-פני כדור-הארץ, באמצעות הקמת החברה טרה-פלזמה (Terraplasma), שכבר יישמה את הפלזמה הקרה לשימושים רפואיים והיגייניים ולטיפול במים.
לשם סילוק ריחות, המערכת החדשה מייצרת פלזמה על-ידי פריקת מטען חשמלי באוויר שנמצא בין אלקטרודות מוט קצרות שיושבות בתוך אלקטרודה גלילית. כאשר מפעילים על המטען הזה שדה מגנטי הוא מתחיל לנוע במהירות, מתפשט, ויוצר דיסק פלזמה. כעת מזרימים את האוויר המזוהם דרך הדיסק לניקוי. אדי הבישול מסוננים דרך שני מסנני אוויר רגילים, שמסלקים אבק, חלקיקים ולחות, ומשאירים מאחור עשן כחול, חיידקים ומולקולות ריח. מסנן שלישי לוכד את העשן הכחול מהשומן השרוף בעוד שמסנני הפלזמה מנטרלים את החיידקים ואת מולקולות הריח שעוברות דרכם באמצעות שבירת מולקולות הריח לרכיבים לא מזיקים חסרי ריח, שאין צורך להיפטר מהם. החלקיקים האחרונים שנותרים במערכת מסולקים בעזרת פילטר פחם, ולבסוף נשארים רק חמצן, אדי מים ופחמן דו-חמצני. תגובה זאת מהירה פי-1000 מהשיטה הכימית המסורתית – היא לוקחת מילישניה לעומת שניות כיום. ההבדל הזה במשך הזמן אינו זניח מבחינת מבנה המערכת – קולטי האדים המסורתיים הם באורך מטר, ואילו המערכת החדשה תהיה קטנה בהרבה, עם פילטרים באורך 10 ס"מ.
לדברי המפתחים, אב-טיפוס ראשון של המערכת החדשה יהיה מוכן ב- 2017 ומכשירים ראשונים מתוכננים לצאת לשוק ב- 2018. כך שהשנה כדאי לטגן בחלונות פתוחים במקביל להפעלת קולטי האדים הרגילים, שאולי יהפכו בקרוב למיושנים.
מעניין. תודה.
אבל מה מומלץ לעשות בינתיים כדי להיפטר מריחות הטיגון שממלאים את הבתים הסגורים בערבים הקרים ?
לפתוח חלון ולהפעיל קולט אדים…
טיפ נהדר שקיבלתי מזאב יקותיאל:
בנוסף להפעלת קולט האדים, להכין קנקן עם מים חמים, קליפת תפוח עץ , תמצית וניל , וקליפת קנמון.
הניחוח הטוב מתגבר על ריחות הטיגון וגם יוצר אוירה רגועה ונעימה ללא קשר לטיגונים.
טיגון בשמן זית לא עושה ריח אבל יקר מאוד
מה לעשות מי שאין לו קולט אדים בבית ?!?
אפשר להפעיל מאוורר, שיסיע את האוויר לעבר חלון פתוח. וכדאי לנסות גם את הרעיון של זאב, שימלא את הבית בריחות נעימים.
למעוניינים, הנה הרחבה על הטכנולוגיה, מאת חברתי הפיזיקאית דניאלה:
משתמשים בפריקה חשמלית בתווך גזי כדי ליצור פלסמה רחוקה משיווי משקל תרמי ("פלסמה קרה").
את "קו" הפריקה "מסובבים" באמצעות שדה מגנטי ליצירת דיסקה דרכה מעבירים את הגזים אותם רוצים לנטרל מריח.
זו לא פעם ראשונה שמשתמשים בטכניקה זו לטיהור אויר ממזהמים (זה נעשה מתחילת שנות האלפיים) – החידוש העיקרי כאן הוא ברתימת הטכנולוגיה לשימושים ביתיים.
פינגבאק: מטוגנת, חמה ומתוקה | מדע בצלחת