פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. לרשימת הפתגמים האכילים.

"לשפוך את התה" הוא ביטוי סלנג שפירושו לשתף במידע רכילותי או עדכונים עסיסיים, או לחשוף סיפורים אישיים.

מקור הביטוי באנגלית, Spill the Tea, בקהילות הלהטב"ק והשחורים בארה"ב בשנות ה- 1980-1990. ככל הנראה בהתחלה השתמשו באות האנגלית טי, T, כאות הראשונה במילה Truth, אמת, כלומר – לספר את האמת, Spill the T. הצליל הדומה הפך את האות בביטוי למילה "תה".

ייתכן שזהו גלגול מודרני של ביטוי אחר באנגלית, Spill the Beans, מילולית – לשפוך את השעועית, שהוא בעל משמעות דומה: לשתף בסוד.

בהמשך, אומץ הביטוי על-ידי קהילות מהודו ודרום אסיה ומהמזרח התיכון, מקומות שבהם המילה לתה היא "צ'אי", והתקבלה הגרסה "לשפוך את הצ'אי".

תה (ואורז) יש בסין

תה הוא אחד המשקאות הפופולריים בעולם. מקורו במזרח אסיה משם התפשט ברחבי העולם, לפני אלפי שנים. ברוב המקומות אליו הגיע, התקבע אחד משני שמות, שמקורם בהגיה סינית שונה למילה המתארת אותו: הסימן הסיני  茶 מבוטא "צ'א" בצפון סין, בהגיה המנדרינית, ו"תה" באיזורי החוף בדרומה, בדיאלקט מין, Min.

השם "צ'אי" התפשט לאורך דרך המשי, דרכי המסחר היבשתיות, שיצאו מסין לעבר טיבט, הודו, מרכז אסיה, מזרח אירופה והמזרח התיכון, מהמאה השניה לפנה"ס ועד המאה ה-15 לספירה. כך צ'אי הוא תה בשפות כמו הינדית, רוסית, פרסית וטורקית, ושאי בערבית.

השם "תה" הגיע מדרכי המסחר הימיות של הסוחרים ההולנדים מחברת הודו המזרחית, שהובילו סחורה מנמל פוג'יאן שבדרום סין לאירופה ולקולוניות שלה במאות ה-17 וה-18. זהו שם המשקה בשפות כמו הולנדית, צרפתית, או איטלקית, ובאנגלית טי.

ההולנדים התחרו בסוחרים הפורטוגזים, אשר יצאו למסלולים הימיים שלהם ממקאו. במקאו מכונה המשקה "צ'א" ולכן זהו שמו בפורטוגל. תה שהובא מפורטוגל לאנגליה במאה ה-17 הוביל כנראה לכינויו cup of char בצפון אנגליה.

כן כוס התה שלי

תה הוא משקה שמכינים על-ידי חליטה של עלי הצמח  Camellia sinensis. בהתאם לאופן העיבוד של העלים לאחר הקטיף מתקבלות שש קטגוריות של תה: לבן, צהוב, ירוק, אולונג, שחור, ופו-אר – תה מותסס. לכל סוג תה יש ניחוח, טעם ומראה אופייניים. ההבדלים ביניהם נובעים מההרכב הכימי של עלי התה, שנובע מהעיבוד השונה, ובעיקר מדרגת החמצון שעוברים העלים.

עלי התה עשירים בפוליפנולים, בעיקר פלבנואידים, תרכובות נוגדות חמצון חזקות, שמגינות על הצמח מפני נזקים שונים, כמו מזיקים וסטרס. פוליפנולים מהווים כ- 30% מהמשקל היבש של עלי התה. מיד לאחר שנקטפו, מתחיל בעלים תהליך חמצון, דומה לתהליך המתרחש בתפוח שנפגע ומתחיל להשחיר. עם הפגיעה בעלה התה, מתחילים לפעול אנזימים ממשפחת הפוליפנול אוקסידאז, PPO, שמחמצנים את הפוליפנולים והופכים אותם לתרכובות חדשות, בעיקר תיאפלבינים ותיארוביגינים. חימום של העלים עוצר את פעילות האנזימים ואת תהליך החמצון. על-ידי שליטה בתהליך, וכך בדרגות החמצון, יצרני התה יוצרים את הפרופיל הכימי הייחודי של התה שלהם.

תה ירוק, לבן וצהוב עוברים מעט מאד חמצון. העלים מחוממים זמן קצר לאחר הקטיף, ולכן תכולת הפוליפנולים בהם דומה מאד לזאת של עלים טריים. התה החלוט הוא צהוב בהיר או צהוב-ירוק וטעמו מתון.

תה אולונג מחומצן חלקית. יש לו טעם מורכב יותר מאשר לתה לבן וירוק אבל לא חזק כמו זה של תה שחור.

בתה שחור, מאפשרים לעלים לעבור חמצון מלא, ומועכים אותם כדי להגדיל את שטח המגע בין הפוליפנולים לאנזים פוליפנול אוקסידאז. הוא מכיל מעט מאד פוליפנולים, כי רובם ככולם הופכים לתיאפלבינים ולתיארוביגינים. תיארוביגינים הם אלה שנותנים לו את צבעו האופייני החום-אדום וטעם חזק.

תה פו-אר עובר תהליך יישון בן מספר חודשים עד מספר שנים. במהלך היישון, המבוקר לחות וטמפרטורה, התה ממשיך להתחמצן לאיטו ועובר תסיסה מיקרוביאלית. תהליך זה משנה את ריח התה ומרכך את טעמו בהשוורה לתה השחור, העפיץ יותר. התה נמכר בצורה דחוסה, כמו דיסקיות או לבנים.

נוסף לפוליפנולים, תה מכיל מולקולות רבות נוספות שתורמות לטעמו, ניחוחו והמרקם שלו, וכן להשפעתו על הגוף, כגון קפאין וחומצת האמינו תיאנין Theanine . תיאנין ייחודית לצמח התה, ונמצאת גם בפטריות מסויימות. ומייחסים לה את ההשפעה המרגיעה של לגימת כוס תה.

תאנין