מדע בצלחת (R) – לגלות את העולם טעם אחר טעם

על בניית אילנות יוחסין, איך נוצרה בירת הלאגר ואיך מתרבים שמרים

בין סוגי הבירות השונים ישנם קווי דימיון, אך מצד שני, גם הבדלים, למשל, בטעם ובצבע. לו היו בני-אדם, ניתן היה להגיד שקרלסברג והיינקן הן קרובות משפחה. מסתבר שאכן, ניתן לקשור קשרים כאלה גם בין בירות, או ליתר דיוק, בין השמרים מהן מכינים אותן. השאלה 'מאין באנו' מסקרנת אנשים רבים ברחבי העולם, אשר עוסקים בגנאלוגיה, בנית עץ-המשפחה. רבות אפשר ללמוד גם על ההיסטוריה והאבולוציה של בעלי-החיים והאדם על-ידי בניית עצים של מיני בעלי-חיים שונים, בין חיים ובין נכחדים. על זאת אמונים חוקרים רבים, ביניהם גנטיקאים וחוקרי מאובנים. בשנת 2008 שוחזר אילן היוחסין של שמרי הבירה. מדענים מאוניברסיטת סטנפורד האמריקאית השוו את רצפי הד.נ.א. של מספר זנים שבודדו ממבשלות שונות, ושיחזרו את האבולוציה שלהם.

להמשיך לקרוא ←

הטבע לא מפסיק להפתיע. במחקר שמתפרסם השבוע ב- Nature Medicine מדווחת קבוצת חוקרים מאוניברסיטת מרילנד בבולטימור, ארה"ב, על תגלית מפתיעה: מתברר שיש לנו קולטנים לטעם המר לא רק בפה, אלא גם בריאות! הקולטנים התגלו במקרה, במסגרת מחקר על קולטנים בשרירי הריאות.

קולטני הטעם שבריאות הם כמו אלה שבלשון, אך בניגוד להם, הם אינם מקובצים בתוך פקעיות, דוגמת פקעיות הטעם, ואינם מעבירים מסרים למוח. בכל זאת, הם מגיבים לחומרים בעלי טעם מר. מתברר שחומרים מרים גורמים להרפיית השרירים החלקים בריאות ולפתיחת מעברי האוויר. אלה עשויות להיות חדשות טובות לחולי אסטמה או ברונכיטיס: תרסיס שהכיל חומרים מרים הרגיע שרירים בריאות של עכברים אסטמתיים ובמערכות נוספות שנבדקו. בין החומרים המרים בהם השתמשו החוקרים היו כינין (שמשמש כתרופה נגד מלריה) וסכרין (שהוא בעל טעם-לוואי מריר).

לפי החוקרים, שאיפת תרסיסים מרים יכולה להרפות את השרירים ולפתוח את מעברי האוויר, אך לאכילת מאכלים מרירים אין השפעה כזו. בינתיים, עד שיפתחו תרסיסים מתאימים, אולי כדאי, בהתקף האסטמה הבא, לשאוף עמוק ניחוחות של קפה חזק במיוחד, או לרחרח תבשיל כרוב-ניצנים מהביל.

פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. הסדרה נוצרה בהשראת הפתגמים האכילים בצרפתית של קלוטילד דוסולייה (Clotilde Dusoulier) מהבלוג Chocolate and Zucchini.

קורה לפעמים ששני אנשים שלא נפגשו שנים פתאום פוגשים זה את זה שוב ושוב תוך פרק זמן קצר. בפעם הראשונה זה מפתיע, בשניה כבר צוחקים מהמקריות. באותה פעם שניה מקובל להגיד "פעם שלישית גלידה!". המשמעות היא: אם ניפגש שוב בקרוב, בכזו מקריות, נצא לחגוג על גלידה.

להמשיך לקרוא ←

על לבבות אנוש שמחים ופעילות השמרים

נדמה כי משחר ההיסטוריה חובב האדם אלכוהול. ברחבי העולם מכינים זה אלפי שנים משקאות אלכוהוליים מכל הבא ליד: ענבים, תפוחים, דבש, חיטה, שעורה, אורז, תירס ואף קקאו. העדויות המוקדמות ביותר לקיומו של משקה אלכוהולי נמצאו בסין, שם תוארכו חרסים המכילים שאריות משקה מותסס שהוכן מאורז, דבש ופירות, לשנים 7000-7400 לפנה"ס. באיראן נמצאו חרסים עם משקעי יין מענבים שתוארכו לתקופה הניאוליתית, בסביבות 5000-5400 לפנה"ס, וכלי חרס שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בהונדורס ותוארכו ל-1100 לפנה"ס הכילו שרידי משקה אלכוהולי שיוצר מפרי הקקאו. במסופוטמיה עבדו את נינקסי, אלת הבירה השומרית, והמנון לכבודה משנת 1800 לפנה"ס כולל מתכון לבירה. בבבל מוזכרת הבירה בחוקי חמורבי משנת 1790 לפנה"ס. להמשיך לקרוא ←

פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. הסדרה נוצרה בהשראת הפתגמים האכילים בצרפתית של קלוטילד דוסולייה (Clotilde Dusoulier) מהבלוג Chocolate and Zucchini.

פתגם נוסף לכבוד חגי תשרי: מלא כרימון. להמשיך לקרוא ←

פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. הסדרה נוצרה בהשראת הפתגמים האכילים בצרפתית של קלוטילד דוסולייה (Clotilde Dusoulier) מהבלוג Chocolate and Zucchini.

לכבוד ראש-השנה, פתגם עם דבש: מעז יצא מתוק. להמשיך לקרוא ←

על ההבדל בין שפמנון ותרנגולת, מפת הלשון המיתולוגית, והטעם החמישי

נכון שאוכל נועד קודם כל לתת לנו אנרגיה ולספק לגוף את חומרי הבניין שהוא זקוק להם, אבל חשוב לנו גם ליהנות מהאוכל שלנו, וההנאה הזאת היא קודם כל תוצאה של הריח, הטעם והמראה שלו. לטעמו של האוכל חשיבות רבה בחיינו. יעיד על כך עושר הפתגמים והביטויים בעברית הכוללים התייחסות לטעם: על טעם ועל ריח אין להתווכח, עניין של טעם, ניצחון מתוק, מתק שפתיים, להחמיץ פנים, הפסד מר, יגון מר, להיות מריר, חריפות מחשבה, חריפות לשון. להמשיך לקרוא ←

קבוצת חוקרים בריטים פרסמה השבוע את הטיוטה הראשונה של גנום החיטה (הזן חיטת הלחם Chinese Spring line 42). זהו אחד מפרויקטי הגנום הגדולים ביותר עד כה: גנום החיטה גדול פי-חמישה מזה של האדם ומכיל שישה עותקים מכל גן. גם עץ המשפחה שלו סבוך – הזן שרוצף התפתח משלושה מיני בר.

ייקח עוד זמן רב לעבד את הנתונים הגולמיים, אך לבסוף, ניתוח התוצאות יאפשר השוואה בין זני חיטה שונים וכן שיפור של יבולים עתידיים – נושא דוחק בעולם על סף התפוצצות אוכלוסין.

עם הפרסום, מצטרפת החיטה לאורז, לתירס ולסויה, גידולים אשר גם הגנומים שלהם פורסמו בשנים האחרונות (אורז ב-2005, תירס ב-2009 וסויה השנה).

על דיאטת שוקולד, רדיקלים חופשיים, נוגדי-חימצון ושוקולד פונקציונלי

האינדיאנים בני הקונה (Kuna), החיים באיים ליד חופי פנמה, ידועים בבריאותם הטובה ובאריכות ימיהם. על מחלות לב הם כמעט לא שמעו ולחץ-הדם שלהם נמוך במיוחד. אבל, כמו שקורה לעתים קרובות, בריאותם של בני הקונה אשר היגרו אל העיר הגדולה פנמה סיטי, הורעה. להמשיך לקרוא ←