מזון בדיוני: מקרון מחלבון ביצה נטול תרנגולת, פרות ערוכות גנטית, חסה בחלל לחיזוק העצמות

מזון בדיוני-260522

space foodמקרונים מחלבון ביצה נטול תרנגולת

אחד הטרנדים המרכזיים בתעשיית המזון כיום הוא מעין "ביו-מימיקרי", יצירת חומרי גלם דומים לאלה מן החי, או הפקת החומרים האמיתיים שמקורם מן החי, ללא החי. בגישה הראשונה, מחפשים תחליפים שמזכירים את המקור בטעם, במראה ובמרקם, אך עשויים מחומרים אחרים. למשל, תחליפי-בשר עשויים מחלבוני צמחים.

בגישה השניה, מפיקים את חומר הגלם המקורי במעבדה במקום ישירות מבעל-החיים – מזהים את החלבונים מהם מורכבים מוצרים כמו חלב או ביצים, ומפיקים אותם מחייקטים (מיקרואורגניזמים), שהונדסו כך שייצרו את הרכיבים אלה. כך, למשל, מופקים חלבוני חלב משמרים מהונדסים בחברת הסטארט-אפ הישראלית רה-מילק. שמרים אלה מכילים גן שמקודד לחלבון רצוי ומייצרים אותו בתהליך התסיסה הרגיל שלהם. בחברת ביו-דבש הישראלית מפיקים במעבדה צוף פרחים, ולאחר מכן הוא עובר תהליך אנזימטי דומה למתרחש בקיבת הדבורה, על-מנת להפוך לדבש.

לאחר יצירת חומרי הגלם, השלב הבא הוא להשתמש בהם להכנת מאכלים שונים.

pexels-diana-light-7296705-macaronsלאחרונה יצא לשוק בארה"ב מוצר חדש, עוגיות מקרון שהוכנו מ"חלבון ביצה נטול תרנגולת". מדובר בעוגיות שהוכנו בעזרת תערובת חלבונים (פרוטאינים) שנמצאים באופן טבעי ב"לבן" של הביצה, וכאן, הופקו בעזרת שמרים מהונדסים. לבן-ביצה נחשב לאחד מיהלומי הכתר של תעשיית המזון. זהו רכיב בעל תכונות פונקציונליות ייחודיות – כמו גובה, קצף יציב, אווריריות ומרקם – שעד היום היה כמעט בלתי אפשרי למצוא לו תחליף.

החברה שמייצרת את חלבוני-הביצים נטולי-התרנגולת היא אברי ,Every . היא לא חשפה את ההרכב הספציפי של פרוטאינים שמרכיב את מוצר הלבן-ביצה שלה, אך סביר להניח שאחד המרכזיים שבהם הוא אובאלבומין, הפרוטאין המרכזי בלבן-ביצה. כיוון שהמוצר עשוי מחלבונים (פרוטאינים) שקיימים בביצים אמיתיות, המוצר שלהם אינו מתאים למי שסובל מאלרגיה לביצים.

כדי להמחיש שהלבן-ביצה שלה מתנהג בדיוק כמו לבן-ביצה מקורי, חברה אברי למאפיה ידועה מסן-פרנסיסקו, שנטל גיון Chantal Guillon, ויחד השיקו את המקרונים.

מוצר נוסף של החברה הוא  פפסין, אנזים שמשתמשים בו להכנת מאות מוצרי מזון בתעשייה וקפסולות של תרופות. באופן מסורתי, הוא מופק בעיקר מדופן בטן של חזירים. הפפסין של חברת אברי מאפשר לראשונה ייצור תרופות טבעוני.

space foodאושר לשימוש בשר מפרות ערוכות גנטית בשיטת קריספר

בשנים האחרונות נעשה נפוץ מאד השימוש בשיטת העריכה הגנטית קריספר CRIPSR . שמאפשרת עריכה מחדש של קטעים מסויימים ברצף הד.נ.א. בעוד שבהנדסה גנטית מוסיפים ליצור קיים חומר גנטי מיצור אחר ומתקבל אורגניזם שלא היה קיים בטבע ללא התערבות זאת, בשיטת קריספר מתבססים על גנים שכבר קיימים ביצור, וניתן למחוק אותם או לשנות את מיקומם. האורגניזם שמתקבל הוא אמנם חדש, אך הטענה היא שהוא היה יכול, תיאורטית, להיווצר בעצמו תוך מספר תהליכי רביה טבעיים. לכן עריכה-גנטית אינה נחשבת הנדסה גנטית, והשימוש בתוצרי העריכה הגנטית מתקבלים בקלות רבה יותר, הן על-ידי הראשויות הרגולטוריות והן על-ידי הציבור.

עוד ב-2016 יוצר כרוב שנערך בשיטה זו. נחתך ממנו גן שמעורב בתהליך הפוטוסינתיזה. הכרוב בושל ונאכל בהנאה רבה על-ידי המדען שגידל אותו ואורחו. מאז, נערכות עבודות רבות על עריכת הגנומים של ירקות שונים. ב-2021 שווקה ביפן העגבניה הערוכה-גנטית הראשונה, שמכילה רמות גבוהות של GABA, חומצה אמינית שעוזרת להורדת לחץ-הדם ולהרגעה, ובינואר השנה פורסם מחקר ישראלי מהאוניברסיטה העברית, שהתמקד בעריכה גנטית של חסה כדי להעלות את ערכה התזונתי.

כעת, אישר לראשונה מנהל התרופות והמזון האמריקאי, FDA, את השימוש בבקר ערוך-גנטית לבשר. מדובר בבקר מזן  PRLR-SLICK שהד.נ.א. שלו נערך כך, שהפרות הערוכות-גנטית מגדלות פרווה בעלת שיער קצר וחלק. זאת, על-מנת לאפשר לפרות התמודדות קלה יותר עם האקלים המתחמם. פרווה קצרה וחלקה מופיעה באופן טבעי בחלק מהבקר, וכעת, הודות לעריכה הגנטית, יותר פרות יקבלו תכונה זו.

מבחינת הצרכנים, הבשר נשאר אותו בשר. הוא צפוי להגיע למדפים תוך כשנתיים. ה-FDA סימן את הבקר הערוך-גנטית שיגודל לבשר כבעל "סיכון נמוך" לאחר שקבע שהשינוי הגנומי המכוון בבקר לא גורם לבעיות בטיחות.

בעבר, ה-FDA אישר שימוש בקריספר בסלמון, עזים, תרנגולות, ארנבים וחזירים, אך הבקר הזה הוא הראשון שקיבל חותמת סיכון נמוך, כלומר, נקבע שאין הבדלים מעשיים בין המוצר הסופי, הבשר, שמתקבל מהבקר הזה לבין בקר שמרבים בשיטות הרגילות.

space foodחסה בחלל לחיזוק עצמות האסטרונאוטים

ככל שמתרבות הנסיעות לחלל, מתברר ששהייה ממושכת במצב חוסר משקל גורמת לאובדן מסת עצם. עקרונית, אפשר לפתור זאת על-ידי מתן זריקה קבועה של ההורמון פאראתירואיד (PTH). אולם, לא פשוט למצוא בחלליות מקום אחסון למלאי תרופות גדול, הן יכולות לשאת מטען במשקל מוגבל ובנוסף, לתרופות יש תאריך תפוגה. בטיסות שנערכו עד כה, במסלול נמוך סביב כדור-הארץ ולמשך מספר שבועות, תחנת החלל הבינלאומית יכולה היתה לספק לאסטרונאוטים מצרכים באופן שוטף. אך משימה למאדים, שתימשך שלוש שנים ולמרחק עצום, היא בסדר גודל אחר לגמרי. לטיסה כזאת יהיה צורך להצטייד בכמויות אדירות של אוכל ושל תרופות.

אחת האלטרנטיבות למזון ארוז, שכבר נבדקה בתחנת החלל הבינלאומית, היא גידול של חסה בחללית בשיטות הידרופוניות.

pexels-photo-2893639-lettuceצוות חוקרים באונ' דיוויס, קליפורניה, במחקר במימון נאסא, ניסה לשלב את שני ההיבטים. החוקרים הנדסו חסה כך שתהווה מקור לייצור הורמון הפאראתירואיד. הכוונה היא שהאסטרונאוטים יוכלו לקחת איתם למסע מיכל קטן שיכיל אלפי זרעי חסה כזו, ויגדלו אותה לפי הצורך. כך, הם גם יאכלו סלטים, שגידלו בעצמם, וגם יקבלו את התרופה. לחלופין, בודקים את האפשרות למצות את ההורמון מהחסות, לשם צריכה ישירה.

כרגע מתמקד המחקר בהגדלת כמות ההורמון שהחסות מייצרות ובבדיקה אם הצמחים המהונדסים יוכלו לגדול בתנאי חלל. עד כה מצאו החוקרים קווי חסה שמייצרים 10-12 מ"ג לק"ג. ככל שהצמחים ייצרו יותר מהחומר, יהיה צורך בפחות חסות.

מטעמי בטיחות, לא ניסו עדיין את הטעם של החסות המהונדסות.

פוסט זה פורסם בקטגוריה מזון בדיוני, מזוננו לאן, שמרים, תסיסה, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על מזון בדיוני: מקרון מחלבון ביצה נטול תרנגולת, פרות ערוכות גנטית, חסה בחלל לחיזוק העצמות

  1. adibarkanlev הגיב:

    אני מוכנה לנסות את המקרונים האלה..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s