פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול.
לרשימת הפתגמים האכילים.
כאשר טוב לבו של אדם ביין, נפתחות גם חרצובות לשונו והוא מתחיל לפטפט. במצב זה, הוא עלול גם לחשוף סודות ומחשבות שלא היה רוצה לגלות.
נוסף לפירוש המילולי של הביטוי, יש לו גם רובד בגימטריה: הערך המספרי של כל אחת משתי המלים, יין וסוד, הוא 70.
מקורו של הביטוי הוא בתלמוד הבבלי, מסכת סנהדרין ל"ח, א'. שני בניו של החכם רבי חייא, יהודה וחזקיה, התארחו אצל רבי יהודה הנשיא. במהלך הארוחה שתקו ולא אמרו דבר. רבי יהודה ציווה לתת להם יין כדי שיתחילו לדבר. לאחר שהשתכרו החלו להגיד דברים קשים על רבי יהודה הנשיא, שכמובן כעס מאד. אז אמר לו רבי חייא שלא יכעס, כי "יין ניתן בשבעים אותיות וסוד ניתן בשבעים אותיות – נכנס יין, יצא סוד".


