ביום חמישי הקרוב, 16.6.2011, יתקיים הכינוס השלישי לתקשורת המדע בישראל, בבית האקדמיה הלאומית למדעים בירושלים. התכנית מצורפת כאן (ושווה להציץ בה ולו בשביל הלוגו הנהדר).
ההשתתפות חופשית באישור מראש בדוא"ל ruth at academy dot ac dot il או בטלפון 02-5676200.
איך מותאמים גרגרי החיטה להכנת לחם? איך הופך בצק ללחם? מהו גלוטן ומה חשיבותו בהכנת לחם? כיצד פועלים השמרים? האם חייבים ללוש את הבצק? ומה קורה בזמן האפייה?
ביום ב', 11.7.2011, 19:30, יתקיים במכון דוידסון שבמכון וייצמן הערב "אם אין לחם אין
מדע", שיכלול הרצאה שלי על מדע הלחם והדגמה וטעימות מאת אורי שפט, אופה והבעלים של מאפיית "לחמים" ורינת צדוק, קונדיטורית ואחראית על פיתוח מוצרים ובקרת איכות במאפיית "לחמים".
מחיר כרטיס: 60 ש"ח. ההרשמה מראש בטלפון 08-9378365 או דרך האתר הזה.
על אהבות ושנאות באוכל, הקשר בין ריח לתיאבון, והאלדהיד המסתורי
נדמה שמעט מאכלים מעוררים כזה פולמוס כמו הכוסברה. האוכלוסייה נחלקת לאלה שנהנים להוסיף עשב תיבול זה למאכלים שונים, כן ירבו, ולאלה אשר מתעבים אותו עמוקות, ולא רק שאינם מוכנים לאכול כל מנה בה הוא מככב, רק אזכור שמו מעורר בהם חלחלה.
פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול.
לרשימת הפתגמים האכילים.
"תפוח-אדמה" היא תשובה סתמית לשאלה "מה?", כשאין חשק או אין מה לענות, כדוגמת "למה? ככה!" או "למה? כובע!"
מקור ההתחכמות הזו, שמן הסתם נקלטה בזכות החריזה, הוא אולי בשיר הילדים המשעשע של ע. הלל, "לא יאומן כי יסופר" (פורסם בספר "בוקר טוב", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1961), ואולי להיפך – השיר מבוסס על הביטוי:
"ומי ראה
ומי שמע
שהשמש אומרת לאדמה:
אדמה אדמה!
ומשיבה האדמה:
מה! מה!
והשמש עונה,
תפוח אדמה!
ועונה האדמה:
אז לחם עם חמאה!
והשמש מתלהבת;
אז פרה אדומה!
וכולם צוחקים כי זה נחמד נורא."
ביום שישי ה- 27.5.2011 יתקיים במוזיאון ישראל בירושלים "יום בריאות האישה" של הדסה. אירועי היום כוללים הרצאות, סדנאות ופעילויות שונות, ובין השאר גם הרצאה שלי על עשבי תיבול.
הנה קישור לתכנית האירועים. הכניסה למתחם המוזיאון חופשית עם הצגת ההזמנה, אותה ניתן להדפיס מראש פה.
על סינדרום המסעדה הסינית, הטעם החמישי וגלוטמאט
ד"ר רוברט הו מן קווק, רופא אמריקאי ממוצא סיני, נהג לסעוד מדי פעם במסעדות
סיניות. הוא שם לב שלעתים קרובות הוא סובל בארוחות אלה מתסמינים מוזרים המתחילים כעשרים דקות מתחילת הארוחה ונמשכים כשעתיים, במיוחד במסעדות המגישות אוכל מצפון סין. בין התסמינים היו חוסר תחושה שהחל בעורף ועבר אל הזרועות והגב, חולשה כללית ודפיקות לב מואצות. הם הזכירו לו תסמינים שנבעו מרגישותו לאספירין, אך בעוצמה נמוכה יותר. משיחות עם חברים סינים, התברר לו שאנשים נוספים סובלים מהתסמינים האלה לאחר סעודה במסעדה סינית. ד"ר קווק וחבריו שיערו שהסיבה היא רגישות למרכיב בבישול, כפי שלא מעט אנשים רגישים לרוטב סויה, אולם הם עצמם השתמשו באותו סוג של רוטב סויה בביתם מבלי שיתפתחו אותן תופעות. החבורה העלתה השערות נוספות, ביניהן רגישות ליין הבישול בו משתמשים בנדיבות בבישול סיני, שכן התסמינים מזכירים תגובות לאלכוהול. השערה אחרת שהועלתה הייתה שכמויות הנתרן הגבוהות באוכל סיני עלולות לגרום לשרשרת אירועים שמובילה לאותם תסמינים. אוכל סיני מצמיא בגלל כמויות הנתרן הגבוהות שהוא מכיל, וייתכן שתופעות הלוואי נובעות משימוש מרובה במלח בישול ובמלח מונוסודיום גלוטמאט – תבלין נפוץ מאוד במסעדות סיניות.
אלה מביניכם שישתתפו בכנס "תזונה מונעת – איחוד כוחות 2011", שיתקיים בימים ג'-ה' 17-19.5.2011 בגני התערוכה בתל-אביב, מוזמנים להצטרף למושב "מדע בכוס קפה" ביום חמישי בין השעות 10:30-12:00 באולם A3. המושב, בחסות נסקפה של נסטלה, יעסוק כמובן, בקפה, והנה תכניתו:
10:30-10:45 מעבר לכוס הקפה. גב' חגית אדלר, מנכ"ל חטיבת מאפה ומשקאות – אסם-נסטלה
10:45-11:10 קוראים בקפה – על הפקת הקפה מהפולים ועד הספל בבית. ד"ר נעמי זיו, עורכת פטנטים, כימאית וד"ר לביואינפורמטיקה, כותבת הבלוג "מדע בצלחת"
11:10-11:35 סקירה עדכנית על רכיבי הקפה, עובדות ומחקרים. ד"ר שרון מאור, דיאטנית קלינית וספורט, מכון וינגייט, שירותי בריאות כללית
11:35-12:00 אולי תקפצו לקפה? תרבות שתיית הקפה בארץ. פרופ' עוז אלמוג, סוציולוג, החוג ללימודי א"י, אוניברסיטת חיפה
"ניתוח לב פתוח" (נל"פ) הוא מדור בו ננתח מתכונים שונים ונבין את ההסבר המדעי מאחורי הוראות ההכנה.
הפעם ננתח מתכון לרוטב בשר ללזניה. זהו רוטב שאופייני למחוז אמיליה-רומנה, שבירתו היא בולוניה, ומוכר, בוריאציות שונות, גם כרוטב בולונז. המתכון שלהלן מבוסס על מתכון מהספר All Recipes – Italian Cuisine, שיצא ב-2001 בהוצאת Cartografia di Novara, עם שינויים והתאמות משלי.
שיטות הבישול של רוטב זה מדגימות מגוון דרכים למיצוי טעמים מן המזון. תחושת הטעם שלנו מתקבלת משילוב של חמשת הטעמים הבסיסיים, שמורגשים דרך הפה, ועשרות מולקולות ריח, המורגשות דרך האף. רוב מולקולות הטעם הן הידרופיליות ("אוהבות מים") ומסיסות במים ורוב מולקולות הריח הן הידרופוביות ("פוחדות ממים") ומסיסות בשמן. כדי למצות את מירב הטעמים והניחוחות מן המזון כדאי לשלב בין אמצעי מיצוי שונים: מים ימצו את המולקולות ההידרופיליות ושמן ימצה את המולקולות ההידרופוביות. מצד שני, למולקולות האלכוהול יש גם קצה הידרופילי וגם קצה הידרופובי, וכך הן יכולות למצות מן המזון גם מולקולות טעם וגם מולקולות ריח. להמשיך לקרוא
פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. לרשימת הפתגמים האכילים.
הביטוי "יין ישמח לבב אנוש" בא להלל את שתיית היין. מקורו בתהילים ק"ד, ט"ו:
וְיַיִן יְשַׂמַּח לְבַב-אֱנוֹשׁ, לְהַצְהִיל פָּנִים מִשָּׁמֶן; וְלֶחֶם – לְבַב-אֱנוֹשׁ יִסְעָד. להמשיך לקרוא
תחרות פיימלאב 2011 – מדע בשלוש דקות – יוצאת לדרך.
במסגרת התחרות, מוזמנים המשתתפים לתת הרצאה בת שלוש דקות בלבד על נושא מדעי כלשהו, בפני קהל רחב, שאינו בהכרח בעל רקע מדעי. התחרות מתקיימת בארץ החל מ-2007, בחסות המועצה הבריטית, והיא חלק מפרוייקט בינלאומי הולך ומתרחב שמארגנת המועצה הבריטית במערב אירופה, אגן הים-התיכון והמזרח הרחוק. הזוכה בתחרות זוכה להשתתף בגמר האנגלי ובפסטיבל המדע בצ'לטנהאם. נקודה מעניינת: בארבע שנות קיום התחרות, כל הזוכים היו זוכות!
לצורך השתתפות בתחרות יש להכין שלוש הרצאות שונות בנות שלוש דקות. שלב ראשון וחצי הגמר ייערכו בטכניון ב- 4.5.2011, בירושלים (מוזיאון המדע) ב-11.5.2011 ובתל-אביב (מרכז חמד"ע) ב-12.5.2011, והגמר בתל-אביב (חמד"ע) ב-19.5.2011.
לפרטים נוספים ולהרשמה, נא הציצו באתר חמד"ע. גם אם לא משתתפים, אפשר להגיע לגמר לשמוע את תשע ההרצאות שיגיעו לקו הסיום.
בוגרי פיימלאב רבים ממשיכים להיות מעורבים בתחום התקשורת המדעית, בין השאר בקבוצת "מדע על קצה המזלג", שמשתתפיה מרצים על מדע לקהל הרחב ברחבי הארץ. (האתר לא לגמרי מעודכן, לעדכונים חפשו אותנו בפייסבוק).
מדע בצלחת (R) - לגלות את העולם טעם אחר טעם 
