מדע בצלחת (R) – לגלות את העולם טעם אחר טעם

האם הבועות בבירה גינס באמת נופלות?

לפעמים יש יתרון בלהיות הנהג התורן, זה שלא שותה. אפשר, למשל, להגיע לתגליות מדעיות חדשות. בתקופת לימודיו, נהג מוחמד נורול חסן חאן (Khan), מהנדס כימיה אוסטרלי, לבלות לעתים קרובות עם חבריו שותי הבירה, אך בהיותו מוסלמי אדוק, נמנע משתיה והתמקד בצפיה בבועות שבכוסות. הוא שם לב לתופעה מוזרה, שגם עכברי ברים אחרים בעולם הבחינו בה: נראה היה שחלק מהבועות בבירה גינס נופלות מטה, במקום לצוף כלפי מעלה! על פניו, זה נראה לא הגיוני, שכן – היה אומר ארכימדס לו שתה בירה – הבועות, המלאות בגז, קלות יותר מהבירה ולכן אמורות רק לעלות בכוס. להמשיך לקרוא ←

פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. לרשימת הפתגמים האכילים.

פירוש הביטוי "בוכרה פי (א)למשמש" – אין סיכוי; נראה לך?; בחלום הלילה… משמע: דבר שלא יקרה.

מקורו בערבית – بُكرة في المشمش . בתרגום מילולי מחר ב(עונת) המשמש…

המילון החדש לערבית מדוברת של יוחנן אליחי מגדירו בעמוד 79 כ-"אתה יכול לחכות!! (אעשה זאת בתקופת המשמש… שחולפת מהר ולכן לא מספיקים לקיים)."

ביום חמישי הקרוב, 16.6.2011, יתקיים הכינוס השלישי לתקשורת המדע בישראל, בבית האקדמיה הלאומית למדעים בירושלים. התכנית מצורפת כאן (ושווה להציץ בה ולו בשביל הלוגו הנהדר).

ההשתתפות חופשית באישור מראש בדוא"ל ruth at academy dot ac dot il או בטלפון 02-5676200.

איך מותאמים גרגרי החיטה להכנת לחם? איך הופך בצק ללחם? מהו גלוטן ומה חשיבותו בהכנת לחם? כיצד פועלים השמרים? האם חייבים ללוש את הבצק? ומה קורה בזמן האפייה?

ביום ב', 11.7.2011, 19:30, יתקיים במכון דוידסון שבמכון וייצמן הערב "אם אין לחם אין מדע", שיכלול הרצאה שלי על מדע הלחם והדגמה וטעימות מאת אורי שפט, אופה והבעלים של מאפיית "לחמים" ורינת צדוק, קונדיטורית ואחראית על פיתוח מוצרים ובקרת איכות במאפיית "לחמים".

מחיר כרטיס: 60 ש"ח. ההרשמה מראש בטלפון 08-9378365 או דרך האתר הזה.

על אהבות ושנאות באוכל, הקשר בין ריח לתיאבון, והאלדהיד המסתורי

נדמה שמעט מאכלים מעוררים כזה פולמוס כמו הכוסברה. האוכלוסייה נחלקת לאלה שנהנים להוסיף עשב תיבול זה למאכלים שונים, כן ירבו, ולאלה אשר מתעבים אותו עמוקות, ולא רק שאינם מוכנים לאכול כל מנה בה הוא מככב, רק אזכור שמו מעורר בהם חלחלה.

להמשיך לקרוא ←

פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול.
לרשימת הפתגמים האכילים.

"תפוח-אדמה" היא תשובה סתמית לשאלה "מה?", כשאין חשק או אין מה לענות, כדוגמת "למה? ככה!" או "למה? כובע!"

מקור ההתחכמות הזו, שמן הסתם נקלטה בזכות החריזה, הוא אולי בשיר הילדים המשעשע של ע. הלל, "לא יאומן כי יסופר" (פורסם בספר "בוקר טוב", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1961), ואולי להיפך – השיר מבוסס על הביטוי:

"ומי ראה
ומי שמע
שהשמש אומרת לאדמה:
אדמה אדמה!
ומשיבה האדמה:
מה! מה!
והשמש עונה,
תפוח אדמה!
ועונה האדמה:
אז לחם עם חמאה!
והשמש מתלהבת;
אז פרה אדומה!
וכולם צוחקים כי זה נחמד נורא."

על סינדרום המסעדה הסינית, הטעם החמישי וגלוטמאט

ד"ר רוברט הו מן קווק, רופא אמריקאי ממוצא סיני, נהג לסעוד מדי פעם במסעדות סיניות. הוא שם לב שלעתים קרובות הוא סובל בארוחות אלה מתסמינים מוזרים המתחילים כעשרים דקות מתחילת הארוחה ונמשכים כשעתיים, במיוחד במסעדות המגישות אוכל מצפון סין. בין התסמינים היו חוסר תחושה שהחל בעורף ועבר אל הזרועות והגב, חולשה כללית ודפיקות לב מואצות. הם הזכירו לו תסמינים שנבעו מרגישותו לאספירין, אך בעוצמה נמוכה יותר. משיחות עם חברים סינים, התברר לו שאנשים נוספים סובלים מהתסמינים האלה לאחר סעודה במסעדה סינית. ד"ר קווק וחבריו שיערו שהסיבה היא רגישות למרכיב בבישול, כפי שלא מעט אנשים רגישים לרוטב סויה, אולם הם עצמם השתמשו באותו סוג של רוטב סויה בביתם מבלי שיתפתחו אותן תופעות. החבורה העלתה השערות נוספות, ביניהן רגישות ליין הבישול בו משתמשים בנדיבות בבישול סיני, שכן התסמינים מזכירים תגובות לאלכוהול. השערה אחרת שהועלתה הייתה שכמויות הנתרן הגבוהות באוכל סיני עלולות לגרום לשרשרת אירועים שמובילה לאותם תסמינים. אוכל סיני מצמיא בגלל כמויות הנתרן הגבוהות שהוא מכיל, וייתכן שתופעות הלוואי נובעות משימוש מרובה במלח בישול ובמלח מונוסודיום גלוטמאט – תבלין נפוץ מאוד במסעדות סיניות.

להמשיך לקרוא ←