על אפקט האוזו, מתח פנים ו"מיונז ללא מיונז"
אחד מקסמי הטברנה, או המרפסת, הוא אותו רגע בו מוסיפים מים אל כוס הערק (או האוזו, הראקי, הפסטיס, הפרנו או הסמבוקה). המשקה השקוף הופך לפתע ללבן חלבי. אך בהוספת עוד ערק, חוזר הצבע השקוף. איך מתרחש הקסם? משקאות האניס הם בעצם תמיסה, כלומר תערובת אחידה (הומוגנית), של שני נוזלים: שמן זרעי אניס ואלכוהול. למולקולות האלכוהול יש קצה אוהב מים (הידרופילי) וקצה אוהב שמן (ליפופילי). הודות לקצה הליפופילי, שמן האניס מתערבב היטב עם האלכוהול. המשקה שקוף כיוון שקרני האור שפוגעות בתמיסה עוברות דרכה ויוצאות מצידה השני. כשמוסיפים מים, נוזל שלישי, האיזון בתמיסה משתנה שכן שמן האניס אינו מתמוסס במים. בתחילת ההוספה, התמיסה עדיין שקופה, כי קרן אור עדיין יכולה לעבור דרכה. אך כאשר כמות המים כבר מהווה אחוז מסוים מהתערובת, שנקרא "הערך הקריטי", מולקולות השמן הופכות, באופן ספונטני, לטיפות שמרחפות בתוך תמיסת מים-אלכוהול. המשקה הפך מתמיסה אחידה של שני נוזלים לתפזורת של טיפות שמן בנוזל אחר, או בשפה הכימית, לתחליב או אמולסיה.


