"ארטישוק ירושלמי" הוא מה שנקרא "נח בשבע שגיאות". הוא אינו ארטישוק ואינו ירושלמי. מדובר בפקעת של הצמח חמנית הפקעות, Helianthus tuberosius, ומקורו במזרח צפון-אמריקה. שם הפקעת עבר גלגולים שונים לאורך השנים. בין השאר, הם הובילו לשם המרק המתואר פה, שרחוק כרחוק מזרח ממערב מירושלים.
פקעת היא איבר אגירה תת-קרקעי הקיים בצמחים רב-שנתיים מסוימים. זהו פרק של גבעול, שהתפתח לשמש כאיבר אגירה, התעבה ואיבד את הכלורופיל. מהפקעת יוצאים שורשים כלפי מטה, והמשך הגבעול ועלים כלפי מעלה. בניגוד לבצל, המותאם לאגירה הן של חומרי מזון (כמו עמילן) והן של מים, הפקעת מותאמת לאגירת חומרי מזון בלבד.
החלק הארטישוקי ניתן לו על-שום טעמו, הדומה לזה של לבבות ארטישוק. אירופאים שהגיעו לצפון-אמריקה בסוף המאה ה-16 גילו אותו במטבחם של האינדיאנים הילידים וטעמו הזכיר להם את הארטישוק המוכר להם מהבית. הפקעת הגיעה לצרפת בתחילת המאה ה-17. שם קיבלה את השם "טופינמבור" topinambour ,שוב כבלבול, על-שם משלחת של בני שבט הטופינמבור מברזיל. אלה ביקרו בפריז כמה שנים לאחר הגעת הפקעת לשם והקישור נעשה בשם האקזוטיקה. בהמשך הגיעה הפקעת לאנגליה, ושם חל שיבוש נוסף, הנוגע לחלק השני של שמה.
לגבי החלק הירושלמי, יש מספר הסברים. הפופולרי בהם מתייחס להשתייכות הצמח למשפחת החמניות. חמנית באיטלקית היא "ג'ירסולה", Girasole, הפונה אל השמש, והמחשבה היא שמילה זאת שובשה באנגלית לג'רוזלם, ירושלים. יחד עם זאת, מתברר שמבחינת תאריכים, ההסבר הזה אינו סביר, שכן המונח ג'ירסולה שימש לתיאור מגוון צמחים שפונים כלפי השמש כבר מאות שנים לפני הגעת הארטישוק הירושלמי לאירופה. המועד שבו תועד לראשונה במילון השם ג'ירסולה ביחס לצמח החמנית הוא כמאה שנה אחרי שהאנגלים החלו לקרוא לצמח הזה "ארטישוק ירושלמי". האיטלקים עצמם כינו את הפקעת בשמות אחרים, כמו טראפל לבן, טראפל די כנה או טופינמבור. לכן, הסבר סביר יותר הוא שהארטישוק הירושלמי הגיע לאנגליה מהולנד, והכינוי ג'רוזלם הוא שיבוש של השם ההולנדי, Terneuzen artichoke, על-שם העיר טרנוזן שבה גידלו אותו.
השיבוש הלך צעד נוסף קדימה, וה"ירושלמי" הוביל לכך שמרק ארטישוק ירושלמי, שמתועד בספרי בישול אנגליים מסוף מאה ה-19, כונה "מרק פלשתינה" מתוך מחשבה שמקור הפקעת הוא בירושלים. המנדט הבריטי בארץ-ישראל נמשך בשנים 1917-1948, וברוח הגלגולים, עדכנתי את שם המרק ל"פלשתינה-א"י", כפי שנקראה אז ארצנו. זהו מרק שמבוסס על פקעות הארטישוק הירושלמי, בתוספת ירקות בהירים נוספים כמו תפוח-אדמה ולפת, שמשמרים את צבעו הלבן החלבי.