השראה לפיתוחים מחקריים חדשים אפשר לעתים קרובות למצוא קרוב לבית, בכוס הבירה או במגש הגבינות. קבוצת חוקרים שוויצריים ממכון המחקר ETH Zurich התרשמו גם באופן לא-קולינרי מהעובש שמכילות גבינות שונות. בהתבסס על התכונה האנטי-בקטריאלית של עובש הגבינות, פיתחו החוקרים משטח עבודה "חי" למטבח שיכול לנקות את עצמו.
כיצד מפיקים ומזקקים סוכר? מה ההבדל בין סוגי הסוכר השונים? מהן תכונותיו של סירופ הסוכר, ואיך מכינים ממנו ממתקים? מה חשיבות יצירת גבישים והסידור המרחבי שלהם בקביעת מרקם ותכונות הממתק, ואיך משפיעים טמפרטורת הבישול, הערבוב וקצב הקירור על סידור הגבישים?
ביום ב', 11.6.2011, 19:30, יתקיים במכון דוידסון שבמכון וייצמן הערב "ממדע יצא מתוק", שיעסוק בסוכר וממתקים. האירוע יכלול הרצאה שלי והדגמות וטעימות מאת רינת צדוק, קונדיטורית, מפתחת מוצרים ומבקרת איכות במאפיית "לחמים".
פרטים והרשמה דרך מכון דוידסון. מצ"ב הזמנה גם בפורמט PDF.
על מרשמלו תחת אש וקרינה אלקטרומגנטית
שנים רבות היה תפוח-האדמה המאכל המזוהה ביותר עם מדורות ל"ג בעומר, יחד עם הבצל. בשנים האחרונות נדמה שהוא נאבק על הבכורה עם המרשמלו.
מקורו של המרשמלו בצמח הביצות (marsh mallow) althaea officianlis, ששורשיו מכילים חומר מתוק ודביק בעל תכונות ג'לטיניות. המרשמלו נמצא בשימוש כ- 4000 שנה בתור ממתק וכתרופה ותועד כבר במצרים העתיקה, שם הכינו ממתקים מדבש ושורש המרשמלו. הקלה על גרון כואב ושיעול הן בין התכונות הרפואיות שיוחסו לו. במאה ה-19 גברה הפופולאריות של המרשמלו בארה"ב עד כדי כך, שהיצרנים לא עמדו בביקוש. כתוצאה מכך נרקח תחליף העשוי סוכר, עמילן וג'לטין.
ביום ו', 18.5.12, תתקיים במרכז "פיינקוק" של השף יאיר פיינברג בתל-אביב סדנת מדע-בישול נוספת. הפעם תתרכז הסדנא בהשפעת הבישול על הטעם, הריח והצבע של האוכל, ובמיוחד בשני נושאים: מיצוי צבעים וטעמים מתוך חומרי הגלם ויצירת טעמים וריחות חדשים. יהיו כמובן הדגמות וטעימות.
פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. לרשימת הפתגמים האכילים.
"בשר תותחים" הוא כינוי לחיילים (או אנשים) שנשלחים אל הקרב (האמיתי או המטפורי), במספרים גדולים, ללא ציוד, הכשרה או אמצעי הגנה מתאימים, ועם סיכוי נמוך לשרוד, כלומר – מוקרבים בידיעה מראש שהסיכוי לניצחון קלוש, מתוך שיקול של הפגנת התנגדות על-בסיס מספרי ולא על בסיס אסטרטגיה כלשהי. מילולית: חיילים המהווים מזון לתותחי האויב.
הביטוי משמש גם כמטפורה לזלזול בחיי אדם.
מקור הביטוי בצרפתית (chair à canon), בפמפלט שכתב ב- 1814 הסופר, הפוליטיקאי, הדיפלומט וההיסטוריון הצרפתי דה שאטובריאן, בו ביקר את הציניות שבה התייחסו לחיי החיילים בצבא נפוליאון.
שני אירועים קרובים בתחום תקשורת המדע:
1) תחרות פיימלאב 2012 – מדע בשלוש דקות, יוצאת לדרך.
מוקדמות וחצי גמר: הטכניון , חיפה: 1 במאי 2012, חמד"ע, תל אביב: 2 במאי 2012, מוזיאון המדע בלומפילד, ירושלים: 6 במאי 2012 . הגמר בחמד"ע: 23 במאי 2012.
פרטים נוספים כאן.
2) הכינוס הרביעי לתקשורת המדע בישראל – יתקיים בטכניון ב- 5.6.20112.
פרטים ראשונים כאן, הרשמה ראשונית כאן. והנה התכנית המלאה .
על אמונות ומיתוסים בבישול וקילוף ביצים קשות
לפעמים נדמה שאין פשוט מבישול ביצה קשה. אולם כרגיל, גם פה רב הנסתר על הגלוי. למשל, כאשר מבשלים ביצים קשות, לפעמים הקליפה נסדקת וחלק מתכולת הביצה דולף למי הבישול, שם הוא נקרש כבליל חסר צורה. למניעת היסדקות הקליפה, נהוג לדקור את כיס האוויר בבסיס הרחב של הביצה. מה הסיבה לכך והאם היא מוצדקת? כבר ב-1973 בדק זאת החוקר הסקוטי קרטר, מהמכון לחקר העופות בסקוטלנד. הוא בדק כ-1000 ביצים בדרגות טריות שונות, ומצא שביצים טריות לא נוטות להיסדק, ולכן ניקוב הקליפה שלהן אינו משפיע לכאן או לכאן; אולם ככל שהביצה מתיישנת, עולה נטית הקליפה שלה להיסדק, ודקירת בסיס הביצה אכן מפחיתה ואף מונעת את ההיסדקות.
להמשיך לקרוא
פתגם זה הוא חלק מסדרת 'פתגמים אכילים' – פתגמים וביטויים בעברית הקשורים לאוכל, לאכילה ולבישול. לרשימת הפתגמים האכילים.
את הביטוי "אלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים" אומרים על אדם בעל יכולות, כישורים או הזדמנויות שאינו יכול או אינו יודע לנצל, במשמעות של "איזה בזבוז!"
הפתגם קיים גם בשפות אחרות, כמו ערבית, אנגלית ופורטוגזית.
לרשימת חמשת הטעמים הבסיסיים בלשון – מתוק, חמוץ, מר, מלוח ואומאמי – עשוי להצטרף בקרוב חבר חדש, השומן. זיהוי השומן במאכלים שונים כמו פלאפל, צ'יפס או עוגיות חמאה נחשב עד כה כקשור למרקם, אולם הולכות ומצטברות עדויות לכך שיש לבני-האדם יכולת גם לזהות את טעמו של השומן. להמשיך לקרוא
"ניתוח לב פתוח" (נל"פ) הוא מדור בו ננתח מתכונים שונים ונבין את ההסבר המדעי מאחורי הוראות ההכנה.
ביסקוטי הם עוגיות איטלקיות יבשות, בדרך-כלל עם תוספת שקדים, אגוזים או פירות יבשים. המתכון הבא התפרסם ב-2003 במגזין בון אפטיט. להמשיך לקרוא
מדע בצלחת (R) - לגלות את העולם טעם אחר טעם 