חג שמח! מקווה שנהניתם לפצח את האתגר בין המנות. הנה המושגים המדעיים שהסתתרו בתשחץ וההסבר הקצר שמאחוריהם:

• צמיגות –  התכונה הפיזיקלית, התנגדות החומר לזרימה, שגורמת לדבש להסתלסל בחוטים ארוכים כשהוא נמזג.
• חמצן –  הגז שמגיב עם האנזימים שבתפוח מיד לאחר החיתוך, ומוביל לתהליך ההשחרה ההתחמצנות.
• ג'לטין –  החלבון שמתפרק מהקולגן שבאידרות וראשי הדגים במהלך הבישול, ויוצר את רשת הג'ל הרוטטת שמקרישה את המרק כשהוא מתקרר מתחת ל-15 מעלות.
• אתילן –  ההורמון הצמחי הגזי שנפלט מפירות מסוימים ומזרז את תהליך ההבשלה של הפירות שסביבו.
• עוגת דבש –  המאפה החגיגי שמשתבח, מתרכך ומפתח טעמים עמוקים יותר כמה ימים לאחר האפייה, ונשאר עסיסי בשל ספיגת לחות מהאוויר על ידי הסוכרים.
• גבישים –  המבנים המוצקים שיכולים להיווצר בדבש לאורך זמן, בהתאם להרכב שלו.
• חומצית – הסביבה, ב- pH נמוך, שבה פיגמנטי האנתוציאנינים שומרים על גוון אדום, כמו בתפוח אדום או ברימונים.
• דיפוזיה –  תהליך הפעפוע שבו מולקולות הסוכר עוברות מהסירופ המרוכז אל תוך רקמת הפרי, כמו בבישול דלעת מסוכרת.
• דבש –  מוגדר מבחינה כימית כתמיסה מתוקה רוויה ביתר, מכיל יותר סוכר ממה שהמים מסוגלים להמיס באופן רגיל.
• פרוקטוז – סוכר הפירות. חד-סוכר מתוק במיוחד שמהווה מרכיב מרכזי בדבש יחד עם גלוקוז.
• תפוח – פרי החג האייקוני, שמגיע בגווני אדום, ירוק או ורוד בהתאם לזן ולפיגמנטים שבו.
• פקטין – הרב-סוכר שמצוי בדפנות התאים של פירות וגם בליבת התפוח, אשר משתחרר בבישול ומקריש ריבות ומרקחות.
• טונה –  דג פעיל מאד במים פתוחים. שריריו עשירים במיוגלובין, החלבון נושא החמצן, אשר נותן לבשרו צבע אדום עמוק.
• לברק –  דג בעל אורח חיים רגוע יותר, שריריו אינם זקוקים למאגרי חמצן גבוהים ולכן בשרו לבן.